משה רימר
ההחלטה על הנפקת בולים לזכר טבח דיר יאסין
בשנת 1965 החליט איגוד הדואר הערבי לרתום את הבולים המונפקים במדינות ערב למלחמת תעמולה מרוכזת כנגד מדינת ישראל. בשנים שקודם לכן הונפקו פה ושם בולים שהוקדשו לקרבות נגד מדינת ישראל, או הציגו את שטחה של ישראל כשייכת לממלכת ירדן, אולם הבולים של שנת 1965 היוו את הפעם הראשונה בה יצאו מדינות ערב למסע תעמולה מתואם כנגד ישראל.
הנושא שנבחר לעמוד במרכז מסע התעמולה היה "טבח דיר יאסין", או כפי שהוא נקרא בלשון אותם ימים "מרחץ הדמים בדיר יאסין". במהלך מלחמת העצמאות תקפו לוחמי האצ"ל והלח"י את הכפר הערבי דיר יאסין ששכן במערב ירושלים, באישור מפקד כוחות ההגנה בירושלים. במהלך הקרב הקשה לכיבוש הכפר נהרגו (על פי עדויות שונות) בין 80 ל-120 מתושבי המקום, כולל זקנים, נשים וילדים. בסוף היום הועלו כל תושבי הכפר על משאיות ופונו דרך רחובות ירושלים היהודית אל השטחים שבשליטת הערבים במזרח העיר.
מיד בתום הקרב החלה מלחמת התעמולה. אישים ערביים שונים הציגו את קרב דיר יאסין כטבח מתוכנן ומאורגן שנועד להרוג ללא אבחנה את תושבי הכפר. סיפורים על מאות הרוגים ומעשי זוועה נועדו להסית את האוכלוסייה הערבית ולהמריצה למלחמה ביהודים, אולם בדיעבד התברר כי סיפורים אלו גרמו דווקא למורך לב בקרב תושבי היישובים הערביים והובילו בהמשך מלחמת העצמאות לבריחה המונית שלהם.
טבח דיר יאסין, ללא כל קשר לעובדות ולחקר מהלך הקרב, הפך למיתוס בקרב הערבים, ואין פלא כי זה הנושא שנבחר לעמוד במרכז מסע התעמולה המאורגן שיזמו הערבים לרגל מלאת 17 שנים לכיבוש הכפר.
התגובה בישראל
בחודש פברואר 1965 התפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות כתבה ובה ידיעה כי מצרים עומדת להנפיק בול חדש שיוקדש לנושא "מרחץ הדמים בדיר יאסין". בתגובה לכתבה זו הוגשה בכנסת שאילתה לשר הדואר בתביעה לפעול כנגד הנפקת בול התעמולה הארסי. השאילתה של חבר הכנסת בנימין ארדיטי ותשובת שר הדואר אליהו ששון מתועדים בפרוטוקול דברי הכנסת, הישיבה ה-462 של הכנסת החמישית, 22 במרץ 1965.
ידיעה על הוצאת בול מצרי בשם "מרחץ הדמים בדיר יאסין"
חבר הכנסת בנימין ארדיטי שאל את שר הדואר ביום ו' אדר ב' תשכ"ה (10 במארס 1965):
- האם ידוע לכבוד השר, שבקונגרס הדואר העולמי, שנתכנס בשנת 1957 באוטווה שבקנדה, הוחלט שאין לנצל בולי דואר למטרות פוליטיות?
- האם ידוע לכבוד השר שב-2 בפברואר 1965 פרסם "ידיעות אחרונות" כתבה מאת ב. א. ברקאי, בה נאמר שדואר קע"ם הודיע שב-9 באפריל 1965 יופיע במצרים בול זיכרון בשם "מרחץ הדמים בדיר יאסין"?
- האם ידוע לכבוד השר, שלכל בול זיכרון נוהגות מנהלות דואר לפרסם גם דברי הסבר על בול-הזיכרון?
- האם אין הופעת הבול בשם "מרחץ הדמים בדיר יאסין" עלולה להביא נזק מוסרי ומדיני לישראל?
אם כן - רצוני לשאול את כבוד השר:
- האם פנה השר בדרישה אל איגוד הדואר הבין לאומי למנוע את הופעת הבול לאור החלטת אוטווה?
- ואם לא, האם יש בדעתו לפנות אל האיגוד בנידון?
שר הדואר אליהו ששון:
- בקונגרס ה-14 של איגוד הדואר העולמי, שנתכנס בשנת 1957 באוטווה, בירת קנדה, לא נתקבלה כל החלטה או הוראה האוסרת ניצול בולי דואר למטרות פוליטיות. הקונגרס הזה המליץ בפני משתתפיו, כי בעת בחירת נושא של בול דואר או של חותמת דואר יפעלו מנהלי הדואר לבחירת נושאים המסוגלים לתרום להבנה הדדית בין העמים, להפצת תרבותם, ובאופן כללי - להידוק קשרי הידידות הבין לאומיים.
- קראתי לא רק ב"ידיעות אחרונות" אלא גם בעיתונים אחרים לא ישראליים על רצונו של הדואר המצרי להוציא ב-9 באפריל הבא בול זיכרון בשם "מרחץ הדמים בדיר יאסין", ומסכים אני עם כבוד בעל השאילתה כי הופעת בול כזה עלולה להביא נזק מוסרי ומדיני לישראל. אולם לא מצאתי, לצערי, באמנת הדואר העולמית כל סעיף המתיר לי לפנות אל איגוד הדואר הבין-לאומי בדרישה למנוע את הופעת הבול הזה או את החרמתו לכשיופיע. משרדי ממשיך בהתייעצויותיו עם משרד החוץ בנידון.
כפי שניתן להבין, ההתייעצויות בין משרד הדואר ומשרד החוץ של ישראל לא הניבו כל תוצאה מעשית, ובולי התעמולה הערביים הונפקו כמתוכנן.
הבולים שהונפקו
ארבע מדינות ערביות הצליחו להנפיק את הבולים במועד ההנפקה שתוכנן מראש, 9 באפריל 1965, הוא יום ההתקפה של האצ"ל והלח"י על הכפר דיר יאסין. שתי מדינות נוספות הנפיקו בולים במהלך החודש שלאחר מכן, ושלוש מדינות נוספות הנפיקו בולים לזכר טבח דיר יאסין עד סוף שנת 1966. סך הכול השתתפו תשע מדינות במסע התעמולה הבולאי הראשון שתוכנן כנגד מדינת ישראל.
עיצוב הבול מציג את מפת ארץ ישראל ובליבה נעוץ פגיון מדמם, במקום בו שכן הכפר דיר יאסין. בנוסף לשמו של הכפר נרשמו במפה שמות היישובים יפו, חיפה ועכו. בחלק מן הבולים נרשם גם שמה של העיר עזה, שהייתה בשליטה מצרית, ולפיכך הושמטה מן הבולים שהונפקו על ידי מצרים והמדינות שתמכו בה.
מצרים – 9 באפריל 1965
מצרים הנפיקה שני בולים בעיצוב זהה, שניהם בערך נקוב של 10 מיל. אחד הבולים נועד לשימוש ברחבי מצרים והוא הודפס בשני מיליון עותקים. הבול השני, בו שולבה המילה "פלסטין", נועד לשימוש ברצועת עזה והוא הודפס ב-350 אלף עותקים.
כוויית – 9 באפריל 1965
עיראק – 9 באפריל 1965
ירדן – 9 באפריל 1965
תימן – 30 באפריל 1965
סוריה – 15 במאי 1965
לבנון – 12 בדצמבר 1965
ערב הסעודית – 19 במרץ 1966
אלג'יריה – 26 בספטמבר 1966
המדינה האחרונה שהצטרפה ליוזמה המשותפת של איגוד הדואר הערבי הייתה אלג'יריה. היא בחרה להנפיק בול בעיצוב שונה מיתר המדינות, שכלל מספר דמויות על רקע מפת ארץ ישראל.
כוויית – 9 באפריל 1968
בשנת 1968, לציון 20 שנה לטבח דיר יאסין, חזרה כווית והנפיקה שני בולים ועליהם העיצוב המשותף. בולים אלו הונפקו במתכונת רחבה מן הרגיל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה