משה רימר
הכתבה הביקורתית
ב-31 בדצמבר 1935 התפרסמה בעיתון הבוקר כתבה שסקרה במבט ביקורתי את מצבה של העיר רמלה. תחת הכותרת "רמלה מתנהלת בעצלתיים..." תיאר המחבר (א. הורוויץ) היבטים שונים של החיים ברמלה. "רמלה היא עיר בת עשרת אלפים תושבים בערך, עיר ערבית במאה אחוזים... כשלושים אחוז מהתושבים מתפרנסים מאדמתם... ארבעים אחוז הם בעלי חנויות... והשאר הם פועלים שכירים... עשירי העיר, שמספרם גדול למדי, הם ברובם מלווים בריבית, המבלים את זמנם בבטלה... העם הוא להם רק אמצעי לנצלו לשם שיסוי כלפי היהודים והממשלה בשעת הצורך".
"מהצד החיצוני דומה רמלה בעיני התייר העובר את העיר באוטו לעיר מודרנית כמעט. הוא עובר את הרחוב הראשי בכביש יפו-ירושלים ורואה בתים חדשים, רואה את בנין הדואר הגדול עם גן העיר היפה שעל ידו, הסגור תמיד בפני הקהל...".
בית הדואר של רמלה
"אם גן העיר סגור תמיד, הרי בכל זאת יש מקום לשבת ולנוח מעט, ואפילו לנמנם שעה קלה, בבית הדואר הרמלאי, ובעיקר במרפסת הגדולה שלפניו. שקט מוחלט שורר בבית הזה תמיד. אין קהל עומד בתור לקנות בולים, לקבל חבילות או לשלוח טלגרמות. 98% מהישוב הרמלאי אינם שולחים ואינם מקבלים שום מכתבים, אינם מקבלים עיתונים ע"י הדואר ולא מדברים ע"י הטלפון עם מישהו. שק הדואר שמביאים פעמים ביום מתחנת הרכבת הוא צנום וכמעט ריק. מלבד המכתבים למוסדות הממשלה נשארים תריסר וחצי מכתבים פרטיים לכל עשרת אלפים התושבים ולעבודה זו מחזיקים 4 פקידים ומנהל. ספק גדול הוא, אם הכנסות הדואר ברמלה מכסות את מחצית ההוצאות להחזקת הפקידים העובדים שם".
"שקט דומה לזה שבדואר שורר גם בתחנת הרכבת ברמלה. אין נוסעים ואין תור לקניית כרטיסים... לא כמו בתל אביב היהודית שלקניית בול בדואר או כרטיס בתחנת הרכבת צריך לחכות חצי שעה מחוסר פקידים...".
המעטפה שנשלחה מבית הדואר ברמלה
צבי אלכסנדר ז"ל ריכז באוסף שבנה דוגמה של חותמת מכל אחד מבתי הדואר שפעלו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, וביניהם גם בית הדואר של רמלה. המכתב נשלח מרמלה לאנגליה, אולי על ידי אחד הפקידים הבריטיים שעבדו במשרדי הממשלה ברמלה.
החותמת שעל המעטפה הוטבעה ב-14 ביוני 1935.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה