משה רימר
הכפר אל-פולה ותחנת הרכבת
בשלהי המאה ה-19 שכנה במקום בו נמצאת כיום העיר עפולה חווה חקלאית בשם "אל פולה", אשר הייתה בבעלות משפחת סורסוק מביירות והתגוררו בה מספר אריסים שעיבדו את הקרקע. במרכז הכפר התנשא בית רעפים בו התגוררו מנהלי העבודה וסביבו הוקמו בתי החומר של האריסים.
במהלך מלחמת העולם הראשונה הפכה עפולה לבסיס לוגיסטי חשוב של הצבא העות'מאני. ב-20 בספטמבר 1918 נכבשה עפולה על ידי בריגדת הפרשים האוסטרלית ה-14 ועברה לשליטת הצבא הבריטי.
הכפר הערבי המשיך להתקיים ובתחילת שנות ה-20 התגוררו בו כ-500 תושבים. בנוסף לאוכלוסייה התגוררו במקום כ-30 יהודים שהשתלבו בעבודת מוסדות הממשל הבריטי.
היישוב היהודי של עפולה
במחצית שנות העשרים רכשה חברה ציונית בשם קהילת ציון אמריקאית את אדמות הכפר אל פולה מידי משפחת סורסוק. האריסים הערבים פונו מן המקום וב-31 במרץ 1925 הוקמו הבתים הראשונים של עפולה היהודית. על פי התכנון עפולה הייתה צריכה להתפתח ולהוות את עיר המחוז של עמק יזרעאל, אולם מסיבות שונות התוכניות לא יצאו אל הפועל, והיישוב כמעט ולא גדל. בשנת 1948 התגוררו במקום כ-2,000 תושבים בלבד.
ב-12 באפריל 1936 התפרסם בעיתון "דבר" מאמר שסקר את התפתחות היישוב והביע תמיהה על כישלון המאמצים להפוך את המקום לעיר גדולה:
"מאז נוסדה עפולה, לפני עשר שנים, לא זכתה להבנות אף מאחד מגלי הגאות בארץ. תושבי עפולה השקיעו במקום את מיטב כוחותיהם והונם וטרם ראו ברכה. בראשית הבניין עמדה על הפרק שאלת המים, ונמנעו מנטוע עצי פרי. עתה נפתרה שאלת המים, ואף הנטיעות עלו יפה... ובכל זאת עדיין עומד המקום בפני הצורך המאמץ חדש. הרי עפולה נמצאת במרכז העמק, לה הרבה כבישים טובים פנימיים וכביש מרכזי המקשר אותה עם כל הארץ... שמונה רכבות עוברות בה בכל יום... המגרשים בעיר זולים... השירותים כמו בעיר גדולה: דואר, מים, חנויות, שוק ירקות, חשמל... ומסביב לעיר נקודות ישוב רבות. גם האוויר נוח. בזמן האחרון נוספו אמנם כמה בניינים, אבל כמעט כל הבניינים החדשים שייכים לבני המקום, ואילו עולים חדשים לא הגיעו לעפולה."
שמו של היישוב
מכתב לעיתונות, שהתפרסם בעיתון "דואר היום" ב-24 ביוני 1931 תחת הכותרת "שמות", הציף את חוסר הבהירות ששרר בציבור לגבי שמו של היישוב:
"...אבל שמות מקומות ישוב בארץ – מדוע איננו מחזיקים בשמם העברי שנמצא להם ואנו ממשיכים לקראת בשמם הערבי, שגם את טעמו אין אנו יודעים? מי אינו זוכר את המשא ומתן ואת הישיבות המשותפות עם באי כח הממשלה בדבר קביעת שם ל"עפולה"? הגיאוגרפים והארכיאולוגים והאטנוגרפים וההיסטוריונים והבלשנים למיניהם נכנסו בעבי הקורה של השם הזה, וימים רבים הייתה מחלוקת גם ביננו ובין הממשלה בעניין זה. לסוף גברה השמחה במחננו, שנמצא פתרון יפה: עיר יזרעאל, שם עברי, היסטורי, יפה, מתאים, שתכנו כצורתו, שצלצולו נאה וכ'.ועתה – "הארץ" כותב בשבוע זה: "מכתבים מעפולה". "דבר" כותב בשבוע זה: עפולה. "דואר היום" כותב: "עיר יזרעאל" ו-"עפולה". ולא זכרו את השם העברי שכל כך הרבה התעצמו והתנצחו עליו – וישכחוהו. והלא העיתונות היא היא המשפעת העיקרית בדברים אלה, והלא היא היא השופר הטוב להשמיע על שם ועל מונח חדש, ולא היא היא המשננת יום יום באזני הקורא את השם העברי: כזה שמע וקרא!"נ. ב. לאחר שנמסרה רשימה זו לדפוס באה ידיעה ב"דבר", כי הנהלת הרכבת הסירה בתחנת "עיר יזרעאל" את השלט "יזרעאל" והחזירה במקומו את השם "עפולה". לחינם נתלונן. אנחנו עשינו זאת קודם לכן...
בית הדואר של עפולה
חוסר הבהירות לגבי שמו של היישוב בא לידי ביטוי גם באיות של שם היישוב בחותמות הדואר שהוקצו לעפולה לאורך השנים. השלטונות הבריטים לא הכירו בשם "עיר יזרעאל", ודבקו בשם "עפולה" תוך שינוי האיות מעת לעת.
בשנת 1920 נפתחה בכפר סוכנות דואר, ובחותמת שהופעלה בה נרשם השם AFULE. סוכנות הדואר פעלה מיום 22 בספטמבר 1920 עד 10 באוגוסט 1922, וב-11 באוגוסט 1922 שודרג מעמדה והיא הוכרזה כבית דואר.
עם הקמת היישוב היהודי בעפולה שינתה הנהלת הדואר הבריטי את הכיתוב בחותמת החדשה שהוקצתה לו. בחותמת שנכנסה לשימוש ב-3 באוגוסט 1925 נרשם שמו הישן של הכפר הערבי EL AFFULE.
ב-27 במאי 1931 שונה שוב הכיתוב על החותמות ששימשו את בית הדואר בעפולה, והפעם האיות היה AFFULA. איות זה נותר בתוקף עד לסוף תקופת המנדט הבריטי וסגירת בתי הדואר ב-30 באפריל 1948.
בית הדואר הוקם במרכז היישוב, ברחוב הראשי שהוליך אל תחנת הרכבת, לצד יתר מוסדות השלטון והמנהל של עפולה.
 |
| מיקום בית הדואר במרכז עפולה (מסומן במספר 9) בסקר בריטי משנת 1946. מבוסס על צילום אוויר משנת 1944 |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה