משה רימר
בולי סדרת הנוף
בשנת 1927 שונה המטבע בארץ ישראל, והלירה הארץ ישראלית (לא"י) החליפה את הלירה המצרית. ממשלת המנדט הבריטי נדרשה להכין סדרת בולים חדשה בה הערכים יהיו נקובים במטבע החדש, ואלו הונפקו בהדרגה החל מיום 1 ביוני 1927. סדרת הבולים החדשה, שהכילה מראות מנוף ארץ ישראל, נותרה בשימוש כ-20 שנה, עד תום תקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. לאורך התקופה הונפקו מעת לעת בולים נוספים בהתאם לצורך בערכים נקובים חדשים, או מסיבות אחרות.
בולי הסדרה הונפקו בשני גדלים. הבולים בעלי הערכים הנקובים הנמוכים (עד 20 מיל) הודפסו בגודל הדומה לזה של הסדרה הקודמת, והבולים בעלי הערכים הנקובים הגבוהים (50 מיל ומעלה) הודפסו כשהם גדולים יותר.
ההדפסה בוצעה בבריטניה בבית הדפוס "הריסון ובניו" (Harrison and Sons). הבולים הקטנים הונפקו בגיליונות של 250 בולים, והבולים הגדולים בגיליונות של 200 בולים.
הבול הירוק בערך נקוב של 6 מיל
ב-14 באוגוסט 1927 הונפק במסגרת סדרת בולי הנוף בול בצבע ירוק בערך נקוב של 6 מיל. בפני הבול הופיעה תמונה של מבנה כיפת הסלע שעל הר הבית בירושלים.
כמו כל יתר הבולים הקטנים שבסדרת הנוף, הודפס הבול הירוק בגיליונות של 250 בולים בגיליון. כל גיליון הורכב משלושה תת-גיליונות, שנים מהם בני 100 בולים כל אחד, ועוד תת-גיליון אחד בן 50 בולים. בין תתי הגיליונות הפריד טור של תוויות צרות ועליהן עיטור שהורכב משני קווים אנכיים צרים. בארבעה מקומות בשולי הגיליון שולב עיגול שהכיל את מספר לוח ההדפסה ששימש להדפסת הבולים.
שגיאות ותשניות בלוח ההדפסה
ייצור לוח ההדפסה באמצעותו הודפסו הבולים היה כרוך בתהליך מורכב, אשר חייב תשומת לב רבה וקפדנות בביצוע. בעיקרון היה צורך לייצר גלופה של בול בודד בעיצוב הנדרש, ולאחר מכן לשכפל אותה במספר הדרוש להרכבת הלוח המלא, כלומר לייצר 250 עותקים של הגלופה המקורית.
בבית הדפוס "הריסון ובניו" ביצעו את השכפול בקפדנות וביסודיות, ויחסית לסדרות בולים אחרות לא נוצרו בבולי סדרת הנוף הבדלים רבים בין הבולים השונים בלוח ההדפסה. עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, ובחלק מן הבולים בגיליון ניתן למצוא שינויים קלים בתוצאה הסופית שהודפסה.
במרבית המקרים ההבדלים אינם בולטים לעין, והאספן הלא מיומן יתקשה למצוא את המאפיינים הייחודיים לכל אחד מן הבולים בגיליון השלם. רק מבט מעמיק של אספן מיומן ונחוש יגלה כי כאן יש כתם דיו קטן, שם העובי של אחד הקווים גדול מעובי הקו המקביל בבול השכן. כאן יש פס דקיק שלא הודפס ונותר בצבע לבן, ושם חסר חלק מאחת האותיות שבבול.
בעבודת נמלים שנמשכה שנים רבות הצליחו חוקרי הבולים להרכיב רשימה שלמה של המאפיינים הקבועים הייחודיים לבולי סדרת הנוף. רשימה זו מאפשרת לאספן המחזיק בידו בול מסדרת הנוף לאתר את המיקום המדויק בלוח ההדפסה של הגלופה ששימשה להדפסתו.
הפתח בקיר של כיפת הסלע
לצורך המחשה של הדברים ניתן להיעזר באחד הפריטים השמורים באוסף אלכסנדר - שני בולים צמודים בצבע ירוק בערך נקוב של שישה מיל. הבולים הודבקו על מעטפה שנשלחה ב-12 בדצמבר 1938 מבית הדואר של המועצה המקומית בת ים.
במבט ראשון נראים שני הבולים זהים זה לזה, אבל מבט נוסף יגלה כי אחד הבולים שונה מן האחר, ומאפשר לאתר את מיקום הצמד בגיליון השלם.
סימן ההיכר הראשון בולט מיד לעין. בצידו התחתון של צמד הבולים מחוברות שתי תוויות המהוות את השוליים המקיפים את גיליון הבולים. תוויות אלו מלמדות שהבולים שלפנינו היו ממוקמות בשורה התחתונה של הגיליון.
גם סימן ההיכר השני בולט מיד לעין. מתחת לבול השמאלי מבין השניים מופיע מספר לוח ההדפסה ששימש להדפסת הבולים. בחלקו התחתון של כל גיליון הודפס מספר לוח ההדפסה פעמיים, כך שהמספר מלמד כי הבולים נלקחו מחלקו הימני התחתון של הגיליון (א) או מחלקו השמאלי התחתון של הגיליון (ב).
סימן ההיכר השלישי בולט גם הוא לעין, אבל הוא בולט בחסרונו. אם נתמקד בבול הימני שבצמד נוכל להבחין כי במרכז הריבוע האמצעי מבין שבעת הריבועים המעטרים את חלקו התחתון של מבנה כיפת הסלע מופיע כתם לבן שאינו מופיע בבול השמאלי. הכתם הלבן יוצר את הרושם כאילו קיים פתח בדופן מבנה כיפת הסלע.
עיון ברשימה שבקטלוגים המתמחים מלמד כי התופעה של כתם לבן במיקום זה קיימת בבול מספר 228 בגיליון, כלומר הבול השלישי משמאל בשורה התחתונה של הגיליון.
האתגר שבאיתור מיקום הבול בגיליון
איתור המיקום של בול על פי שיבושי ההדפסה הנמצאים בו נשמע פשוט, אבל בפועל הדבר הרבה יותר קשה ליישום. מעבר לשגיאות הקבועות, שנוצרו עקב התקלות בשכפול המדויק של 250 הגלופות בלוח ההדפסה, נוצרו בבול גם הבדלים שנבעו מתקלות במהלך ההדפסה עצמה. תופעות דוגמת חוסר או עודף של דיו, או גוף זר שהשתרבב אל תוך מכונת הדפוס, באו לידי ביטוי בבול הסופי שנוצר תוך שהן מעלימות לעיתים את השגיאות הקבועות ויוצרות מצג שווא המקשה את זיהוי הבול על ידי האספן. קשיים אלו מאתגרים את האספנים העוסקים בתחום זה של הבולאות, ובמידה רבה יוצרים את תחושת ההישג שמספק התחביב.
מידע נוסף
David Dorfman, The Stamps & Postal Stationery of Palestine Mandate 1918-1948 – Specialized Catalog, Edward Rosen Enterprises, 2001, p. 78-83
David Dorfman, The Postage Stamps of Palestine 1918-1948, 1989, p. 73-80
W. Hoexter and S. Lachmann, The Stamps of Palestine – Specialized Catalogue, 1959, 42-46
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה