יום שני, 20 ביוני 2022

בולי פרוטות בעידן האגורות

לעיתים, זוכה האספן ופריטים מעניינים הקשורים לתולדות הדואר נוחתים על סף דלתו מבלי שיצטרך להתאמץ ולחפש אחריהם. המעטפה המודרנית שנשלחה בשנת 1978 מישראל אל ביתו של צבי אלכסנדר בלונדון מהווה דוגמה טובה לדרך בה ניסו שולחי המכתבים לאורך כל ההיסטוריה להערים על שלטונות הדואר ולהימנע מתשלום מלוא מחיר המשלוח שנדרש מהם.

משה רימר


כמה עולה לשלוח מכתב מישראל לבריטניה?
בשנת 1978 שלח אחד מסוחרי הבולים בישראל מכתב בדואר אוויר אל צבי אלכסנדר, אשר התגורר באותה עת בלונדון בירת בריטניה.



המכתב נשלח מתל אביב והוחתם בבית הדואר ב-10 באוגוסט 1978.



על פי המחירון העדכני שנכנס לתוקף ב-1 במאי 1978 מחירו של מכתב בדואר אוויר לבריטניה עמד על חמש לירות וארבעים אגורות.

קטע מתוך מחירון תעריפי הדואר שפורסם על ידי משרד התקשורת


כיצד חוסכים במחיר המשלוח?
השולח הדביק על המכתב שלושה בולים, אשר נועדו לכסות את עלות המשלוח. הבול הראשון היה בערך נקוב של 4.00 לירות, הבול השני היה בערך נקוב של 1.10 לירות, והבול השלישי היה בערך נקוב של 0.30 לירות.



לכאורה, אכן שילם השולח את מלא המחיר שנדרש ממנו, אולם זה רק לכאורה. למעשה, אם מביטים בתשומת לב על שלושת הבולים, ניתן לראות כי על הבול היקר מבין השלושה לא רשום 4.00, אלא 400. המדובר בבול שהונפק בשנת 1957, בתקופה בה הלירה נחלקה ל-1000 פרוטות, והערך הנקוב של בול הוא 400 פרוטות. השולח קיווה כי פקידי הדואר לא יבחינו בהבדל (כפי שבאמת קרה), ויעבירו את המכתב לתעודתו למרות ששולם עליו מחיר של לירה אחת וארבעים אגורות בלבד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה