משה רימר
הקורפוס ה-20 של צבא הבריטי
לאחר כישלון שתי המתקפות הבריטיות שנועדו לכבוש את עזה מידי הצבא הטורקי, הודח מפקד חיל המשלוח הבריטי מתפקידו והפיקוד הועבר ב-27 ביוני 1917 לידי הגנרל אלנבי. אלנבי הורה לארגן מחדש את מבנה הכוחות שעמדו לרשותו, ולהקים שלושה קורפוסים שכללו את הקורפוס ה-20, הקורפוס ה-21, וקורפוס המדבר הרכוב.
הקורפוס ה-20 הוקם ב-12 באוגוסט 1917, והשתתף בכל מהלכי המערכה לכיבוש ארץ ישראל מידי הצבא הטורקי.
יחידת הקשר של הקורפוס ה-20
בשנת 1911, לאחר מספר שנים של התלבטות, הוחלט בצבא הבריטי להקים יחידות של אנשי קשר שיפעלו במסגרת חיל ההנדסה המלכותי. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה היו אנשי שירות הקשר אחראים להפעלת מגוון רחב של אמצעי קשר, דוגמת רצים (רגליים ורכובים) שהעבירו פקודות כתובות, אתתים שעשו שימוש באמצעים דוגמת דגלי איתות, יונאים שהעבירו ידיעות באמצעות יוני דואר, סוללים של קווי טלפון שדה, ומפעילים של מכשירי הקשר הראשונים שנכנסו לשימוש באותה עת.
מלחמת העולם הראשונה הייתה תקופה בה הוכרה חשיבותם של אנשי הקשר כחיוניים להבטחת שליטה בשדה הקרב. בתחילת המלחמה היו בצבא הבריטי 29 פלוגות של אנשי קשר ובסיום המלחמה היו בצבא 589 פלוגות קשר, מתוכן 65 יחידות בחזית ארץ ישראל.
אגרת הברכה של יחידת הקשר
בחודש דצמבר 1917 השלים הצבא הבריטי את כיבוש חלקה הדרומי של ארץ ישראל, ולאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים להמשיך במסע הכיבוש צפונה, הוחלט לעצור ולארגן מחדש את הכוחות. גם הצבא הבריטי וגם הצבא הטורקי היו מותשים לחלוטין מן המאמץ הרב שהשקיעו בקרבות הקשים, ובשני הצדדים ניצלו את חודשי ההפוגה להתרעננות ולהצטיידות מחדש.
בחודש ספטמבר 1918 חידשו הבריטים במפתיע את המתקפה לעבר חלקה הצפוני של ארץ ישראל, והצליחו בתוך זמן קצר לשבור את כוחו של הצבא הטורקי. ב-1 באוקטובר 1918 נכבשה דמשק, וב-31 באוקטובר 1918 נכנסה לתוקף הפסקת האש ששיקפה למעשה את כניעתה של טורקיה לכוחות הבריטים.
ב-11 בנובמבר 1918 הסתיימה גם המלחמה באירופה, וזה היה זמן מוצלח ומשמח לחגוג את עונת החגים הנוצריים של סוף השנה. אנשי הקשר יזמו הנפקה של איגרת ברכה שכללה את מאפייני היחידה וסיכמה את תקופת הלחימה לכיבוש ארץ ישראל. האיגרת עוצבה בצורת שער של מבנה קלאסי מבעדו נשקפת מפת ארץ ישראל.
סמל חיל ההנדסה המלכותי (Royal Engineers)
במרכז חלקה העליון של האיגרת משולב סמל הכובע של חיל ההנדסה המלכותי (כזכור, חיילי יחידות הקשר פעלו בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק מחיל ההנדסה, ורק לאחר המלחמה נוצר חיל עצמאי עבור חיילי הקשר). הסמל הזה עוצב לראשונה עבור חיילי חיל ההנדסה של הצבא הבריטי שלחמו במלחמת דרום אפריקה בשנת 1899.
במרכז הסמל נמצאת המִשְׁלֶבֶת (מונוגרמה) הכוללת את האותיות המסמלות את המלך (או המלכה). בתקופת מלחמת העולם הראשונה הסמל כלל את האותיות של המלך ג'ורג' החמישי (George Rex V). סביב האותיות משולב העיטור של "מסדר הבירית", שכולל איור של בירית בתוכה משולבת סיסמת המסדר "הבוז למי שיהגה בו רעה" (HONI SOIT QUI MAL Y PENSE). בסרט שבתחתית הסמל רשומות המילים Royal Engineers (חיל ההנדסה המלכותי).
חיילי יחידות הקשר
את סמל חיל ההנדסה המלכותי תומכים משני צדדיו חיילים של יחידות הקשר כשהם אוחזים בידיהם דגלי איתות.
מפת ארץ ישראל
בין עמודי השער של המבנה הקלאסי תלויה מפה של ארץ ישראל בה מסומן מסלול ההתקדמות של הקורפוס ה-20, תוך ציון נקודות בעלות משמעות לאורך הדרך, בהן התנהלו קרבות או הוקמו מחנות של מפקדת הקורפוס.
דיר אל בלח (Deir el Balah) – 2.8.1917
אל פוכרי (El Fukhari) – 3.9.1917
אל בוגר (El Buggar) – 30.10.1917
באר שבע (Beersheba) – 2.11.1917
אירגיג (Irgeig) -
עזה (Gaza) – 18.11.1917
תחנת הצומת (Junction Station) – 23.11.1917
לטרון (Latron) – 28.11.1917 (מחנה זמני)
ירושלים (Jerusalem) – 3.1.1918
רמאללה (Ram Allah) – 19.9.1918
שכם (Nablus) – 24.9.1918
חיפה (Haifa) – 29.10.1918
בתחילת 1918, במהלך חודשי השהיה בירושלים, נערכה מתקפה מזרחה לכיוון בקעת הירדן. בתקופה זו הוקם מחנה ביריחו (Jericho), אשר נכבשה ב-21.2.1918.
אתר "אל פוכרי" נמצא בדרום מזרח רצועת עזה, אתר "אל בוגר" מתייחס לרכס גבעות ממערב לבאר שבע, אתר "אירגיג" נמצא על הדרך בין באר שבע ועזה, "תחנת הצומת" מתייחסת לתחנת הרכבת נחל שורק.
הכיתוב בתחתית השער
במרכז מופיע שם היחידה שהנפיקה את כרטיס הברכה: "הקורפוס ה-20, פלוגת הקשר, חיל ההנדסה המלכותי" ([20TH CORPS, SIGNAL COMPANY, R[oyal] E[ngineers). משני צדי הכיתוב מופיעות דמויות המדברות במכשירי קשר וטלפון, סימני הקדמה והמודרנה של אמצעי הקשר.
חלקה הפנימי של האיגרת
בתוך הקפיל הוקצה מקום לרישום שם שולח הברכה והנמען.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה