מברקי הברכה של דואר המנדט הבריטי

באוסף אלכסנדר שמורה סדרה שלמה של שלושת מברקי הברכה שהנפיק דואר המנדט הבריטי. הטפסים מהווים דוגמה לצורך של הדואר לרצות את כל חלקי האוכלוסייה בארץ ישראל של אותם ימים, ומלמדים על השפה העיצובית שנועדה לדבר "אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ" (אסתר, א, כב).

משה רימר

רקע

אחד השירותים אותם נוהגות רשויות הדואר ברחבי העולם להציע ללקוחותיהן הוא משלוח של מברקי ברכה לרגל אירועים שונים, בדגש על תקופת החגים העיקריים המקובלים באותה מדינה. שולח הברכה נדרש להגיע לסניף הדואר הקרוב לביתו, לנסח את הברכה שברצונו לאחל, והדואר יעביר את המברק לסניף המברקה הקרוב לבית הנמען. שם יודפס המסר על טופס המברק החגיגי ויימסר לנמען.

כאמור, מברקי הברכה נועדו לשדר מסר חגיגי לנמען, והם עוצבו באופן שיביא לידי ביטוי את רוח האירוע. הטפסים של מברקי הברכה הודפסו בדרך כלל בצבעים עזים, ולעיתים שולבו בהם איורים המתאימים לאירוע אליו נועדו.

מברקי הברכה של דואר המנדט הבריטי בארץ ישראל

בפני מנהלי הדואר של המנדט הבריטי בארץ ישראל עמד אתגר מיוחד. היה עליהם ליצור טפסים של מברקי ברכה אשר יספקו מענה לדוברי שלוש השפות הרשמיות של ארץ ישראל. בהתאם, תוכננו שלשה טפסי מברק ברכה, אחד עבור כל אחת מן האוכלוסיות.

השפה הראשונה הייתה האנגלית, שפת הממשל הבריטי, ששימשה בעיקר את הפקידות הרשמית שהייתה נוצרית ברובה. הטופס הודפס בצבעי אדום, ירוק וזהב, הצבעים המזוהים עם העיטורים המקובלים בחג המולד. ענפי התמר מזוהים במסורת הנוצרית עם האירוע של כניסת ישוע לירושלים בתחילת השבוע הקדוש של הפסחא, ועצי הזית והתאנה קשורים גם הם למסורות המופיעות בסיפורי הברית החדשה. בחלקו התחתון של הטופס שולבו מבנים טיפוסיים לירושלים העתיקה, כשעל המבנים מופיעים הצלב הנוצרי והסהר המוסלמי.

הדואר הדפיס גם מעטפה מיוחדת עבור הנוסח האנגלי, בתוכה קופל טופס המברק שנמסר לנמען. בחלקה העליון של המעטפה שולבה דמותה של היונה הנושאת בפיה מכתב, ובחלקה התחתון של המעטפה שולב איור של הפעמונים האופייניים לחג המולד.

השפה השנייה הייתה הערבית, שפת הדיבור של מרבית האוכלוסייה בארץ ישראל. רוב דוברי הערבית בארץ היו מוסלמים, ובהתאם, נמנעו הבריטים מלשלב בטופס איורים של בעלי חיים. העיטורים בטופס התבססו על מוטיבים צמחיים ועל אותיות הכתב הערבי.

גם במעטפה שהוכנה עבור הטופס בשפה הערבית נמנעו שלטונות הדואר מלשלב איורים העשויים לפגוע במסורת המוסלמית.

השפה השלישית הייתה העברית, שפת הדיבור של האוכלוסייה היהודית. במרכז חלקו העליון של מברק הברכה שולבו שני שופרות, הסמל המובהק של ראש השנה, ובתחתית הטופס שולב מגן דוד. המסגרת שבהיקף הטופס עשויה משילוב של גפן ותאנה, זכר לברכה "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ" המופיעה בספר מלכים א, פרק ה, פסוק ה, והמעצב שילב בה שתי יונים ובפיהן עלה זית, סימן לשלווה שבסוף המבול: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית, ח, יא).

השימוש במברקי הברכה

מברקי הברכה של דואר המנדט הבריטי בארץ ישראל כמעט ולא היו בשימוש, ומעט מאוד ידוע עליהם. לא ידוע מתי הם הונפקו, ומעטים האספנים שהצליחו להשיג עותק מהם.

מידע נוסף

"Greetings Telegrams of Palestine", The BAPIP Bulletin, Number 57, December 1967, p. 15