משה רימר
חזית ארץ ישראל בסוף שנת 1917
בראשית שנת 1917 תקפו כוחות הצבא הבריטי את עמדות ההגנה שבנו התורכים סביב העיר עזה, אולם שתי ההתקפות נהדפו והבריטים ספגו אבדות קשות. בעקבות הכישלון הצורב הוחלף מפקד הכוחות הבריטיים בחזית ארץ ישראל, ובמשך חודשים ארוכים חנו הבריטים לאורך גבולה הדרומי של ארץ ישראל תוך שהם מארגנים מחדש את מבנה הכוחות וקולטים תגבורות בהיקף גדול.
בסוף חודש אוקטובר 1917 יצאו הכוחות הבריטים להתקפה מרוכזת על עמדות הצבא התורכי בדרום ארץ ישראל. הם פרצו את קו החזית התורכית באזור העיר באר שבע, ובמשך חודשיים רצופים ניהלו שורה ארוכה של קרבות במהלכם הצליחו לכבוש את חלקה הדרומי של ארץ ישראל, ולייצב את קו החזית לאורך נהר הירקון ולאורך נחל העוג'ה שבמדבר יהודה. גולת הכותרת של מסע המלחמה בחודשים אלו הייתה כיבושה של העיר ירושלים, אליה נכנסו הבריטים ללא קרב ימים ספורים לפני חג המולד 1917.
המסע המהיר והלחימה הבלתי פוסקת התישו את שני הצדדים הלוחמים, ושני הצבאות נאלצו לעצור ולארגן מחדש את כוחותיהם.
איגרת הברכה של הכוחות האוסטרלים
לרגל עונת החגים של סוף שנת 1917 יזמו חיילי הכוחות האוסטרליים הדפסה של איגרת ברכה חגיגית אותה יכלו החיילים לשלוח לבני משפחותיהם באוסטרליה הרחוקה. האיגרת עוצבה במתכונת של קפיל עם כריכת קרטון, שבחלקו הפנימי שולב דף לבן שהכיל שיר ברכה ולצידו איור המתאר את ההווי המקומי של הפרשים האוסטרליים.
בחזית האיגרת שולב סמל הכוחות האוסטרליים ונכתב "ברכות מ-'בילג'ים', ארץ ישראל, חג המולד 1917" (משמעות המושג "בילג'ים" תוסבר בהמשך).
נוסח הברכה, שחוברה במיוחד עבור האיגרת על ידי אחד מחיילי היחידה האוסטרלית, עמוס בביטויי סלנג אוסטרליים, ובהם נעסוק בהמשך המאמר.
ביטויי הסלנג המשולבים באיגרת
כאמור, נוסח שיר הברכה כולל ביטויים רבים אשר זר לא יבינם, והם אלו ההופכים את האיגרת לכל כך "אוסטרלית". חלק מן הביטויים מקורם בשפה העממית (סלנג) שהייתה אופיינית לתושבי האזורים הכפריים של אוסטרליה, וחלק אחר מתייחס לשמות העממיים של הצמחייה האוסטרלית.
קו-אי (Coo-ee)
קו-אי היא צעקה שמקורה באוסטרליה, ואשר נועדה למשוך את תשומת לבו של אדם הנמצא במרחק רב. מקור המילה הוא בשפה את אחד העמים הילידים שחיו באזור העיר סידני, ומשמעותה היא "בוא הנה". המילה קו-אי הפכה לביטוי המאפיין כל קריאה למרחקים, כולל קריאתם של הלוחמים מארץ ישראל לאזרחים באוסטרליה.
למעוניינים – בקישור הזה ניתן להאזין כיצד נשמעת קריאת קו-אי מסורתית.
בילג'ים (Billjim)
כינוי חיבה שהוענק במהלך מלחמת העולם הראשונה לחיילים האוסטרלים שלחמו לצד הצבא הבריטי. המונח בילג'ים, המורכב למעשה משני שמות אופייניים (ביל ו-ג'ים), נועד לבטא יחס של הערכה לחייל האוסטרלי, "אחד שיתפקד כמו שניים" (One who’ll plug for two). תיאורים בני הזמן סיפרו כי בכל קבוצה של חיילים אוסטרליים ניתן תמיד למצוא "ביל" אחד ו"ג'ים" אחד ההולכים יחד, חברים טובים שלא ניתן להפריד ביניהם.
האחות בילגים (Sister Billjim)
הכינוי בילג'ים, למרות היותו מיועד בראש ובראשונה לגברים, ניתן לעיתים על ידי החיילים גם לנשים על מנת להביע את רגשי האחווה שהם חשו כלפי אלו שהיו שותפות למאמץ המלחמתי. מן העובדה שאת המילה אחות (Sister) רשם מחבר השיר עם אות גדולה בראש המילה, ניתן ללמוד כי הוא התכוון לאחות רחמנייה בה נתקל אולי באוסטרליה לפני שנשלח למצרים ולארץ ישראל.
שיטה ריחנית (Scented Wattle)
שמם העממי של כמה ממיני עץ השיטה (Acacia) האופייניים לדרום מערב אוסטרליה.
עץ גומי כחול (Blue Gum tree)
שמו העממי של אחד ממיני עץ האקליפטוס (Eucalyptus globulus) הנפוץ בעיקר בדרום אוסטרליה.
ג'קו (Jacko)
המונח ג'קו היה אחד מן הכינויים ששימשו את החיילים האוסטרלים כאשר דיברו על החייל התורכי. היה זה אחד משורה של כינויי סלנג שהוצמדו לחייל התורכי, דוגמת ג'והני, ג'והני טורק, או עבדול.
ריקוד תרנגול ההודו (Turkey trot)
ריקוד מהיר שנוצר בארצות הברית בשלהי העשור הראשון של המאה ה-20, והפך לפופולארי גם באירופה ובארצות אחרות. הוא הוחלף כעבור מספר שנים על ידי ריקוד ה-פוקסטרוט, אולם הותיר את רישומו בתרבות העממית. בסלנג האוסטרלי של לוחמי מלחמת העולם הראשונה בחזית הארץ ישראלית נוצר הביטוי המתבקש מן המילה Turkey (באנגלית – גם תורכי וגם תרנגול הודו), וריקוד תרנגול ההודו קיבל משמעות של "לגרום לתורכים לקפוץ".
למעוניינים – בקישור הזה ניתן לצפות בסרטון המסביר כיצד לרקוד את ריקוד תרנגול ההודו.
נוסח הברכה
אם כך, לאחר שלמדנו את משמעות הביטויים השונים המשולבים בשיר הברכה, ניתן לקרא אותו באופן רצוף.
הנה קריאה מרחוק, האחות בילג'ים,
מחייל אוסטרלי שמעבר לים,
מקום בו לא צומחת שיטה ריחנית,
ואין עצי אקליפטוס.
סביבנו עצי דקל התמר,
אנו גורמים לחייל התורכי לקפץ,
ושולחים ברכות לחג המולד,
מהמקום שכוח האל.
האיור
המאייר שצייר את הפרש האוסטרלי, הנח בצל עץ הדקל לאחר שטיפל בסוס שלו ודאג לתת לו את מנת המזון שלו, מצא דרך לייצג את תקוותו של החייל לשוב לביתו במהרה. באדים המיתמרים מן התבשיל שעל המדורה שילב המאייר את מפת אוסטרליה ועליה השנה 1918, בבחינת "לשנה הבאה באוסטרליה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה