משה רימר
קרן השמיטה
הצורך לתמוך כספית בחקלאים היהודים שבחרו לשמור את הלכות שנת השמיטה ככתבן וכלשונן נוצר עוד בתקופת העלייה הראשונה, עם הקמת המושבות החקלאיות הראשונות. המשבר נוצר עקב החלטתם של חקלאי המושבה מזכרת בתיה שלא לאמץ את הפתרון ההלכתי של היתר מכירה, ולהימנע לחלוטין מפעילות חקלאית במהלך שנת תרמ"ט (1889). ביוזמת הרבנים האשכנזים בירושלים, שזכו לתמיכה של רבנים חשובים בחו"ל, הוקמה קרן לאיסוף תרומות במטרה לתמוך בחקלאים שלא אימצו את היתר המכירה. פתרונות דומים גובשו מעת לעת לאורך המחצית הראשונה של המאה ה-20.
בשנת 1937 הקימה תנועת אגודת ישראל את "קרן השביעית", ובשנת 1951 הקימה תנועת פועלי אגודת ישראל את "קרן השמיטה".
איסוף הכספים לקרן השמיטה
לקראת שנת תשי"ט (1959) החליטה תנועת פועלי אגודת ישראל ליזום מפעל התרמה רחב היקף במטרה למלא את קופתה הריקה של "קרן השמיטה". על מנת לעודד את איסוף התרומות הוחלט להיעזר בחניכי תנועת הנוער "עזרא", תנועת הנוער של פועלי אגודת ישראל.
ב-6 ביולי 1958 התפרסמה בעיתון שערים כתבה מפורטת ובה קריאה להתגייס לטובת איסוף הכספים לקרן השמיטה. "עם התחלת החופש בבתי הספר נקראים הורים ומורים, תלמידים ותלמידות בבתי הספר התורתיים בכל רחבי המדינה להשתלב בפעולות המגבית למען קרן השמיטה של פועלי אגודת ישראל, לפעול ולהפעיל, לתרום ולהתרים, להביא את דבר ההתיישבות התורתית לרחובות ולשווקים של ארצנו הקדושה ולהודיע לכל אזרחי המדינה כי חיים וקיימים במדינה זו חמשת אלפים נפש בנקודות התיישבות תורתיים של פועלי אגודת ישראל המוכנים לקיים את מצוות שמיטה במסירות נפס ולקדש ארצנו בקדושת התורה. פעולה כזו תוסיף הוד ותפארת למפעל החינוכי התורתי ותרים את כבודו בצבור החרדי. היא גם תקשר את החניכים לאהבת התורה והמצוות ולאהבת ארצנו הקדושה, ובעיקר היא תכניס רוח מרעננת לנפשם של התלמידים להבין תעודתם ומשימתם בחיים, כחיל נוער המפלס נתיב לקדושת הארץ ולהחייאת מצוות גדולות ונשגבות שבזכותן נזכה לגאולה ולקיום נצחי על אדמתנו... בנינו ובנותינו חייבים לדעת על הגיבורים האלמונים של יהדות התורה שעזבו נוחיות כרכים והתיישבות בכפרים לשם מטרה אחת: לשמור את התורה בשלימותה ולקיים את כל מצוותיה. הם חייבים לדעת על הקורבנות העצומים שחלוצי ההתיישבות התורתית מביאים בשנת השמיטה בהתעלמם מהיתרים וקולות בשאיפתם לקיים מצוות ללא וויתורים ופשרות. הם חייבים לדעת על החובה המוטלת על כולנו לעזור ולסייע בידיהם של מקדשי אדמת ישראל ולתת להם אפשרות להגשים מטרתם הקדושה תוך הקלת העול הכבד המעיק על צווארם... גדולי התורה הכריזו על קרן השמיטה של פועלי אגודת ישראל וחייבו את כל אחד ואחד לתרום ולהתרים למענה..."
בולי התרומה לקרן השמיטה
ב-1 בספטמבר 1958 התפרסמה בעיתון שערים ידיעה מטעם מזכירות "עזרא" ולפיה "חברי הארגון יירתמו בימים הקרובים למפעל בולי קרן השמיטה. כל חברי הארגון יקבלו פנקסי בולים להפצה בין מכריהם, קרוביהם וכל חוגי היהדות החרדית".
בכל אחד מפנקסי הבולים נכללו בולים בארבעה ערכים נקובים שונים: 100 פרוטות, 250 פרוטות, 500 פרוטות ו-1000 פרוטות (=לירה אחת).
הבולים הודפסו בגיליונות של חמישה בולים כל אחד.
100 פרוטות
עיצוב הבול הראה את כלי עבודתו של החקלאי (מכוש, מעדר, מגל וכד מים) כשהם מונחים בערימה על רקע האדמה הלא מעובדת, המבוקעת מיובש.
בשובל הבול שולב פסוק מספר ויקרא (כה, ב): כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה.
250 פרוטות
עיצוב הבול הדגיש את הניגוד בין תלמי האדמה שנחרשה על ידי החקלאי בשנה רגילה ובין האדמה הנטושה בשנת השמיטה.
בשובל הבול שולב פסוק מספר ויקרא (כה, ג-ד): שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ, שַׁבָּת לַיהוָה, שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.
500 פרוטות
עיצוב הבול הציג את אחד הפתרונות ההלכתיים המותרים בשנת שמיטה, במסגרתו לא מעבדים את האדמה אלא מגדלים את הצמחים במכלים המנותקים מן הקרקע, בעציצים או במכלי מים.
בשובל הבול שולב קטע ממדרש ויקרא רבה (א, א). הדרשה מתמקדת בפסוק "בָּרְכוּ ה' מַלְאָכָיו גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ" (תהלים קג, כ), ותוך כדי בירור תוכן בפסוק נאמר: " 'גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְּבָרוֹ' במה הכתוב מדבר? א"ר יצחק: בשומרי שביעית הכתוב מדבר."
1000 פרוטות
עיצוב הבול ממחיש את הברכה המובטחת לשומרי שנת השביעית, ולפיה האדמה תוציא בשנה השישית תבואה בכמות גדולה מן הרגיל, אשר תפרנס את החקלאי גם בתקופה בה האדמה לא תעובד.
בשובל הבול שולב פסוק מספר ויקרא (כה, כ-כא): וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת, הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ. וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים.
ברקע כל אחד מן השבלים של הבולים שולב סמלה של תנועת פועלי אגודת ישראל.
התקדמות ההתרמה לקרן השמיטה
מבצע ההתרמה יצא לדרך בתקופת החופש הגדול של בתי הספר, אולם התוצאה לא הייתה מוצלחת מנקודת מבטם של המארגנים. הוחלט להמשיך את מבצע ההתרמה גם במהלך החודשים הראשונים של שנת השמיטה, ולמעשה הוארך המבצע עד לסיומו של חג החנוכה.
ב-17 בנובמבר 1958 התפרסמה בעיתון שערים כתבה מטעם ארגון עזרא ולפיה "עד כה הופצו בולים בסכומים ניכרים, אך עדיין לא הגענו למילוי המשימה שהטלנו על עצמנו. ההנהלה הארצית הכריזה על חודש כסלו כחודש להגברת ההפצה, עם תום החנוכה יסתיים המפעל... המדריכים ומרכזי הסניפים נתבעו להקדיש פעולות מיוחדות לערכי שנת השמיטה בכלל וכן להסברת מטרות "קרן השמיטה" והעזרה שהיא מגישה ליישובי פא"י. במוצאי שבת האחרונה חולקו פנקסים נוספים בחלק מהסניפים... הוכרזה התחרות בין הסניפים מצד אחד, ובין הקבוצות בתוך כל סניף מצד שני, על ההישגים בהפצה... זכרו! כל פרוטה קודש לעזרת הישובים שומרי שביעית. בקרו בבתים, בבתי כנסת, בנשפי חנוכה, בשמחות – נצלו כל הזדמנות למכירת הבולים".
ב-29 בדצמבר 1958 התפרסמה בעיתון שערים כתבה מטעם ארגון עזרא בה הודיע הארגון כי "נסתיים מפעל הפצת בולי קרן השמיטה שחברי הארגון נרתמו לו בחודשים האחרונים. המפעל עבר בהצלחה בדרך כלל, אן כי היו אי אלה לקויים בארגונו בחלק מהסניפים והחברויות. טרם הגיעו אלינו סיכומים על מידת ההפצה והסכומים שנכנסו בכל סניף, אך קיים רושם שההפצה עלתה במידה מסוימת על מה ששערנו מלכתחילה. החברים הצעירים, בעיקר, נרתמו במרץ רב למפעל... כמה קשיים אובייקטיביים הכבידו במידה מסוימת על הצלחת המפעל... המפעל נמשך זמן ממושך מידי, דבר שהוריד את המתח. הדחויות לסיומו של המפעל, שנגרמו בעיקר עקב הדחויות בהדפסת הפלקטים על הבולים לא הוסיפו הרבה להצלחת המפעל".
ב-9 בפברואר 1959 עדכן עיתון שערים את קוראיו כי "הח' שמעון שטראוס מת"א זכה בפרס ארצי ראשון בהפצת בולי קרן השמיטה. הוא אסף את הסכום הגדול ביותר מכל חברי התנועה בארץ והגיע ל-50 ל"י בקירוב, שהצטברו מתרומות קטנות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה