משה רימר
שטרות הכסף במחנות הריכוז
שבועות אחדים לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה הם החלו לעצור אלפי אנשים שהוגדרו על ידם כמתנגדי המשטר הנאצי. קומוניסטים, יהודים ואנשי אופוזיציה אחרים נכלאו בבתי כלא ובמחנות ריכוז שהוקמו ברחבי גרמניה, דוגמת מחנה דכאו (Dachau), רבנסבריק (Ravensbrück), בוכנוולד (Buchenwald) ואורניאנבורג-זכסנהאוזן (Oranienburg-Sachsenhausen).
מחנה אורניאנבורג-זכסנהאוזן היה המחנה הראשון בו הנפיקו הנאצים שטרות כסף מיוחדים שנועדו לשימוש בתוך המחנה. אסירים שנכלאו במחנות נאלצו להמיר את רכושם לשטרות הכסף של המחנה, דבר שאפשר לשלטון הנאצי לשדוד את האסירים. לשטרות הכסף המיוחדים לא היה כל ערך מחוץ לגבולות המחנה, דבר שהקשה על אסירים שניסו לברוח להשיג מזון או בגדים.
שיטה זו של הנפקת שטרות כסף מיוחדים לשימוש בתוך המחנה הועתקה לאורך השנים גם למחנות אחרים בתוך גבולות גרמניה ובארצות שנכבשו על ידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. בחלק מן המחנות איכות השטרות הייתה נמוכה, אולם היו גם מחנות דוגמת ווסטרבורק שבהולנד, לודז' שבפולין וטרזין שבצ'כיה בהם הודפסו שטרות איכותיים ומעוצבים.
שטרות הכסף של גטו טרזין
גטו טרזין (טרזיינשטט, Theresienstadt) שימש את הגרמנים כמחנה ריכוז בו כל האסירים היו יהודים. בהתאם, עיצוב שטרות הכסף שהוכנו עבור גטו טרזין התבסס על מוטיבים יהודיים. המרכיב המרכזי בעיצוב השטרות כלל איור של משה רבנו האוחז בידו את לוחות הברית, ובנוסף לכך שולב בעיצוב השטר הסמל היהודי המוכר ביותר, מגן דוד.
הערך הנקוב של השטרות שהונפקו בגטו טרזין נקבע במטבע הצ'כי, קורונה, ולא במארק הגרמני. באופן רשמי נקראו השטרות בשם "קבלות" (Quittungen), והם נחתמו על ידי יושב ראש ועד היהודים. בגטו טרזין פעל בנק שהיה אחראי להנפקת השטרות, וכחלק מן המצג הכוזב של החיים הנורמליים שניסו הנאצים לצייר בפני הנציגים של הצלב האדום שביקרו בגטו האסירים קיבלו "משכורת" אותה יכלו להפקיד בבנק.
בגטו טרזין הונפקה סדרה בת שישה שטרות בעלי ערך נומינלי של קרונה אחת, שתי קרונות, חמש, עשר, עשרים וחמישים קרונות. השטרות הודפסו במיליוני עותקים, שרבים מהם שרדו במצב חדש לחלוטין וניכר שלא היו בשימוש.
תיאור שטרות הכסף של גטו טרזין
קרונה אחת
שתי קרונות
חמש קרונות
עשר קרונות
עשרים קרונות
חמישים קרונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה