ארץ הצבי: הפטנט של אדוארד ווייט

בתחילת המאה ה-20 פרחה תעשיית הגלויות התיירותיות, ויצרנים רבים התחרו על תשומת ליבו וכספו של הציבור. חידושים רבים נכנסו לשימוש על מנת להפוך את הגלויות למעניינות יותר, ולשכנע את הקונה הפוטנציאלי לרכוש אותן. הגלויה המורכבת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את אחד החידושים, שהומצא בשנת 1905.

משה רימר

חברת פוטוכרום

בשנת 1894 נוסדה בשוויץ חברה להדפסת גלויות שנקראה בשם "חברת פוטוכרום" (Photochrom Company). כעבור כשנתיים העבירה החברה את מרכז פעילותה לעיר לונדון, והפכה לאחת החברות הגדולות והחשובות שעסקו בהדפסת גלויות. בשנת 1906 הודיעה החברה כי במחסניה שמורים למעלה מרבע מיליון תשלילים של צילומים מכל רחבי בריטניה. תחילה התמקדה החברה בגלויות נוף תיירותיות מן הערים והכפרים בבריטניה, ועם השנים היא גיוונה את היצע הגלויות שלה. החברה הציעה סדרות של תמונות מאתרים שונים ברחבי העולם, גלויות ועליהן תמונות חדשותיות של אירועים שהתרחשו בבריטניה, במהלך מלחמת העולם הראשונה פרסמה החברה גלויות מחיי החיילים במחנות הצבא, ובזמן מלחמת העולם השנייה הדפיסה החברה תמונות של לונדון המופצצת בתקופת הבליץ.

הפטנט של אדוארד וויט

בשנת 1905 הציע מנהל החברה, אדוארד לאולין ווייט (Edward Lewellin White), להכין גלויה חדשנית ומעניינת, אשר תציג ללקוח יותר מאשר תמונה אחת בודדת. הוא יצר מארז המורכב ממסגרת עשויה נייר, ובחזיתה גלויה בגודל מקובל. חלקה התחתון של הגלויה בלט מתוך המסגרת, והלקוח התבקש למשוך את הגלויה.

משיכת הגלויה מתוך המסגרת גרמה לחשיפה של מספר תמונות קטנות שהיו מקופלות בתוך המארז. תמונות אלו, שהיו מודבקות על סרט בד סמוי, נחשפו בזו אחר זו ככל שהלקוח משך בגלויה הגדולה.

בשלב האחרון, כאשר לא ניתן היה עוד למשוך את הגלויה, נחשפה ברקע גלויה גדולה נוספת. בדרך זו זכה הלקוח לקבל תמורת הסכום ששילם שתי תמונות בגודל של גלויה ועוד 8 עד 12 תמונות קטנות יותר.

מבט אל צדו האחורי של המארז מגלה כי במצב סגור ניתן היה לשלוח את הגלויה בדואר, כמו כל גלויה רגילה, ואילו במצב פתוח ניתן היה להבחין בסרט הבד הדבוק אל הגלויה הגדולה וגורם להחלפת התמונות הקטנות.