תודה למר טיבי יניב על עזרתו בכתיבת המאמר.
משה רימר
משימת החלל אפולו 14
ב-31 בינואר 1971 שוגרה ממרכז החלל קנדי המשימה התשיעית במסגרת תכנית אפולו. שלושת האסטרונאוטים ששוגרו במשימה זו נחתו על הירח ב-5 בפברואר, ושהו על אדמת הירח במשך 33 שעות. החללית שבה לכדור הארץ ב-9 בפברואר ונחתה באוקיינוס השקט. האסטרונאוטים חולצו מן הים על ידי מסוק שהמריא מסיפונה של נושאת המסוקים "ניו אורליאנס" [(USS New Orleans (LPH)11].
מזכרות לאספני דואר חלל
במהלך שנות השישים והשבעים של המאה ה-20, בתקופה בה המרוץ לחלל בין ארצות הברית וברית המועצות היה בשיאו, ההתעניינות של אספני הבולים בתחום חקר החלל הייתה גם היא בשיאה. מדינות רבות הנפיקו בולים שתיארו היבטים שונים של חקר החלל, החל מגרמי השמיים, עבור דרך אתרים ששימשו חוקרי החלל וכלה במתקנים שונים שהיו חלק משיגור משימות החלל.
לצד איסוף הבולים השתדלו האספנים להשיג מעטפות שהוחתמו במתקנים הרלוונטיים במהלך כל אחת ממשימות החלל. ברבים ממתקנים אלו היו בתי דואר בעלי חותמת מיוחדת, ובמקרים אחרים הוחתמו המעטפות בבית הדואר של היישוב הקרוב ביותר למתקן הרלוונטי. בין המעטפות אשר משכו את תשומת ליבם של האספנים ניתן למצוא את הדוגמאות הבאות:
- מעטפות שהוחתמו במרכז החלל קנדי ביום שיגור החללית.
- מעטפות שהוחתמו במתקני מעקב שונים ברחבי כדור הארץ אשר שימשו למעקב ולתקשורת עם רכב החלל במהלך מסעו.
- מעטפות שהוחתמו על הספינות אשר היו חלק מן הצי האמריקאי שנועד לחלץ את החללית לאחר נחיתתה באוקיינוס.
ככל שגדלה הפופולריות של איסוף דואר החלל בקרב אספני הבולים, זיהו הגורמים הרלוונטיים את פוטנציאל הרווח הכספי הכרוך בכך. הן סוחרי הבולים והן הגופים הציבוריים הדפיסו המוני מעטפות מקושטות והחתימו אותן במועדים המבוקשים עבור האספנים.
מעטפות שהוחתמו על אניות צי החילוץ האמריקאיות
חילוץ החללית לאחר נחיתתה במי האוקיינוס הייתה מבצע מורכב, שעירב שורה ארוכה של ספינות מסוגים שונים. התכנון המקורי הצביע כמובן על ספינה אחת ממנה צריכים היו להמריא המסוקים שיחלצו בפועל את החללית, אבל נלקחה בחשבון האפשרות לתקלה שתוביל לשינוי מקום הנחיתה וספינות נוספות הוצבו כגיבוי באתרים אלו. סביב הספינות הראשיות, שהיו מסוג נושאות מסוקים או נושאות מטוסים, פעלו ספינות עזר מסוגים שונים, החל בספינות קרב וכלה במכליות דלק. מאחר ולא ניתן היה לדעת מראש בוודאות מי תהיה האנייה שתמשה בפועל את החללית, הוחתמו מעטפות על סיפון כל הספינות שהוגדרו רשמית כחלק מצי החילוץ. הפריסה של צי החילוץ הייתה רחבה מאוד, ובנוסף לספינות שהפליגו באוקיינוס השקט הוצבו ספינות גם באוקיינוס האטלנטי.
אספני הבולים העדיפו כמובן לרכוש את המעטפות שהוחתמו על הספינה שחילצה בפועל את החללית, אבל המהדרין צרפו לאוסף שלהם מעטפות מספינות רבות ככל שיכלו, אניות מלחמה ואניות עזר כאחד.
המשחתת "הוקינס"
צבי אלכסנדר ז"ל לא היה אספן של מעטפות חלל, והפריטים הבודדים שהשתרבבו לאוספו הגיעו אליו כמזכרות מאספני בולים עימם עמד בקשר. המעטפה השמורה באוסף הוחתמה על סיפונה של המשחתת "הוקינס", אשר הייתה חלק מצי הגיבוי שנפרס באוקיינוס האטלנטי ונועד לפעול במקרה חירום בו לא ניתן יהיה לנחות באוקיינוס השקט.
המעטפה נשלחה אל אספן בולים ברמת גן, ובצידה האחורי של המעטפה נרשם כי היא נשלחה מן הירח. למרות כיתוב זה ברור כי המעטפה מעולם לא עזבה את גבולות כדור הארץ ולא יצאה אל החלל.
המשחתת "הוקינס" [USS Hawkins (DD-873)] נכנסה לשירות בצי האמריקאי ב-10 בפברואר 1945, ולא הספיקה להשתתף בפעילות מבצעית במהלך מלחמת העולם השנייה. בשנים שלאחר מכן צברה ניסיון קרבי עשיר במלחמת קוריאה, במשבר הטילים בקובה ובמלחמת וייטנאם. בנובמבר 1969 צורפה המשחתת "הוקינס" לצי החילוץ של תכנית אפולו 12 באוקיינוס האטלנטי, ועל סיפונה הותקן מכשור מיוחד שנועד לטפל בחילוץ של החללית במקרה חירום. בפברואר 1971 שוב שובצה המשחתת "הוקינס" לצי הגיבוי באוקיינוס האטלנטי כחלק מתכנית אפולו 14.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה