בולי המנדט כמקור לגאווה ציונית

לצד היותם של בולי הדואר אמצעי שימושי שנועד לאפשר את פעילותו התקינה של שירות הדואר, הם נתפסים כסמל המייצג את הישות המדינית שהנפיקה אותם. עדות מפתיעה שהשתמרה בדברי הספד שהודפסו בעיתון לזכרו של פעיל ציוני מבולגריה מאירה את האופן בו נתפסו בולי המנדט הבריטי בעיני הקהל הציוני בעולם.

משה רימר

בולי המנדט הבריטי על ארץ ישראל

זמן קצר לאחר כיבוש חלקה הדרומי של ארץ ישראל על ידי הצבא הבריטי נדרשו מפקדי השלטון הצבאי לספק פתרונות לאוכלוסייה האזרחית במגוון תחומי חיים, כולל שירותי דואר. במשך כחודשיים ניתנה לאזרחים הרשות לשלוח מכתבים בחינם תוך שימוש במשרדי הדואר הצבאי, וב-10 בפברואר 1918 הונפק לציבור בול הדואר הראשון שהודפס על ידי השלטון הצבאי הבריטי. בולים נוספים במגוון ערכים נקובים הונפקו במהלך החודשים שלאחר מכן, תוך יצירת מגוון של שירותי דואר שסופקו לאזרחים בארץ ישראל.

ב-25 באפריל 1920 אושר בוועדת סן רמו המנדט הבריטי על ארץ ישראל, וב-1 ביולי 1920 החליף הממשל האזרחי הבריטי את המשטר הצבאי. תוך מינוי הרברט סמואל לתפקיד הנציב העליון של ארץ ישראל. ב-14 ביולי 1920 הנחה הנציב העליון את הממונה על שירותי הדואר המנדטורי להביא לידי ביטוי בבולי הדואר את שינוי המשטר בארץ ישראל. הוא הורה לו להוסיף באופן מידי על הבולים מתקופת השלטון הצבאי הדפס רכב שיכלול את שמה של הטריטוריה החדשה "פלשתינה" בשלוש שפות, ערבית, אנגלית ועברית.

מסיבות שונות המשיכו השלטונות הבריטיים להשתמש בבולים הצבאיים עם הדפס הרכב משך מספר שנים. רק בשנת 1927, כחלק מתהליך שינוי המטבע בארץ ישראל מן הלירה המצרית ללירה הארץ ישראלית, הודפסו והופצו בולי סדרת הנוף. גם בבולי סדרת הנוף נרשם שם הטריטוריה "פלשתינה" בשלוש שפות. בולים אלו נותרו בשימוש עד סיום תקופת המנדט הבריטי בשנת 1948.

בולי המנדט הבריטי כמקור לגאווה ציונית

הבולים שהודפסו בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל היו הבולים הרשמיים הראשונים בעולם בהם שולב שם הטריטוריה באותיות עבריות. בנוסף למילה "פלשתינה" הודפסו על גבי הבולים גם האותיות א"י, ראשי התיבות של "ארץ ישראל". נוסח זה נקבע אישית על ידי הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון של ארץ ישראל, ועורר כעס רב בצד הערבי.

בשנת 1933 נפטר בבולגריה פעיל ציוני נלהב בשם יקיר (פרסיאדו) אברהם רומנו, שפעל שנים רבות לקידום הרעיון הציוני בבולגריה ולהגדלת התרומות לקרן הקיימת לישראל. יקיר רומנו נולד בשנת 1865 בעיר פלובדיב שבבולגריה, אז חלק מן האימפריה העות'מאנית. הוא נמנה על מייסדי התנועה הציונית בבולגריה, וב-1898 נבחר לעמוד בראשה. בתחילת שנות ה-20 מונה יקיר רומנו ליושב ראש הקרן הקיימת - בולגריה. הוא נפטר בפלובדיב בשנת 1933.

יקיר (פרסיאדו) אברהם רומנו

ב-29 באוגוסט 1937 פורסם בעיתון דבר מאמר הספד לזכרו, בו נאמר כי האיש "כולו ורובו שקוע היה ברעיון הקמת המולדת ונשמתו דבקה ברעיון זה לבלי הרפות ממנו אף לרגע. עיניו קרנו בשעה שנשא את דברו מעל הבמה והאצילו שפע אור, אמונה ודבקות". בטעות שובש שמו של האיש מ"פרסיאדו" ל-"פרסיגדור"

כותב ההספד שילב בדבריו דוגמה לאמצעים בהם היה נוקט כדי למשוך את תשומת לב קהל המאזינים:

"פעם הביא אתו אוסף בולי דואר ארצישראליים ובשעת הנאום הראם לקהל: הנה לפניכם בולים, בולי דואר קטנים, אך סמל הם לנו היהודים. בולי דואר באותיות עבריות! הם מבשרים את גאולת העם כי בוא תבוא".