ארץ הצבי: האבן ממכרות המלך שלמה

גילויה מחדש של מערת צדקיהו במחצית המאה ה-19 הוביל את אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל לחקור ביסודיות את המערה. חוקרים אלו תארכו את המערה לימי המלך שלמה, וזיהו בה את המחצבה ממנה חצבו אנשי המלך שלמה את האבנים לבניית בית המקדש. זיהוי זה הצית את דמיונם של חברי ארגון הבונים החופשיים, שרבים מבין חוקרי המערה נמנו עליהם, והם השיגו אבן חצובה מן המערה אותה העבירו למקדש שהקימו בארצות הברית. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת את האבן כפי שהוצגה במקדש הבונים חופשיים.

תודה למר מארק א. טברט (Mark A. Tabbert) על עזרתו בכתיבת המאמר

משה רימר

הבונים החופשיים ומערת צדקיהו

בשנת 1854 גילה ד”ר ג’יימס בַּרְקְלֵי מחדש את מערת צדקיהו, שדבר קיומה נשכח מן התודעה הציבורית משך מאות שנים. גילוי המערה הענקית הצית את דמיונו של צ’ארלס וורן, מראשוני החוקרים בירושלים, שהגיע לירושלים בשנת 1867. הוא הציע לזהות במערה את המחצבות בהן סיתת המלך שלמה את אבני הגזית ששימשו אותו להקמת בית המקדש הראשון.

רבים מן החוקרים שפעלו בירושלים במאה ה-19 נמנו על שורותיו של ארגון הבונים החופשיים, אשר ראה במלך שלמה את הפטרון של הארגון והעניק לו את הכינוי "הבונה החופשי הראשון". לאור זאת יזם צ’ארלס וורן כינוסים של חברי ארגון הבונים החופשיים באולם המרכזי של מערת צדקיהו. אתר זה מכונה גם כיום בשם "אולם הבונים החופשיים".

גילוי המערה הוביל גם לחידוש השימוש במערה כמקור לאבני בנייה במקרים מיוחדים. בשנת 1907 הוצאו מן המערה אבנים ששימשו להקמת מגדל השעון שבנו התורכים על שער יפו, ובשנת 1924 נלקחו אבנים מן המערה להקמת אחד מחדרי המגדל בבניין ימק"א. בספר "מאז ועד הנה" שכתב הקבלן היהודי ברוך קטינקא (שהיה חבר בארגון הבונים החופשיים) הוא העיד כי עשה שימוש באבני מערת צדקיהו (ב’ קטינקא, מאז ועד הנה, ירושלים 1964, עמ’ 266):

הצעתי לאדמסון שיבקש ממחלקת העתיקות רשות לקחת לצורך זה אבנים ממחצבות שלמה המלך (מערת צדקיהו), שלפי המסורה השתמש בהן לבניין המקדש. לא היה קץ לשמחתו של אדמסון כשהשיג את הרישיון הנדרש, ויחד חיפשנו במערה ואף מצאנו אבנים גדולות ועתיקות, חצובות ומוכנות, שהורשינו להוציאן ולהשתמש בהן.

ברישיון שניתן לבונים נכתב במפורש כי "אין כל התנגדות להוצאת גושי סלע חופשיים מתוך המערה. לא ניתן להתיר חציבה של אבנים במערה המוגדרת כאתר היסטורי". לא היו אלו האבנים היחידות שהוצאו מן המערה בתחילת שנות ה-20, ולפחות שלוש אבנים נוספות נלקחו ממנה ונשלחו לארצות הברית על ידי אנשי ארגון הבונים החופשיים.

אתר ההנצחה הלאומי של הבונים החופשיים

בשנת 1910 התכנסו בעיר אלכסנדריה שבמדינת וירג'יניה, בפאתי עיר הבירה וושינגטון, נציגים של הלשכות הגדולות של הבונים החופשיים מרחבי ארצות הברית. היה זה שיאו של תהליך שנמשך עשרות שנים ואשר נועד לגבש תכנית להקמת אתר הנצחה לאומי של הבונים החופשיים, אשר יקרא על שמו של ג'ורג' וושינגטון. בכינוס זה סוכם להקצות לצורך הבנייה סכום עתק של חצי מיליון דולרים, ולהקדיש סכום דומה להקמת קרן שתשמש לתחזוקת הבניין.

בשלב ראשון הוחלט להקים מבנה צנוע שיכיל אולם בו ניתן יהיה לקיים מפגשים של חברי הארגון, וכן חדר מאובטח וחסין אש בו ישמרו המסמכים והמוצגים ההיסטוריים שנצברו במקום. בתחילת שנות העשרים נרכשה הקרקע להקמת האתר, והחלה הקמתו של המבנה. שינויי תכניות, ייקור הבנייה וקשיים בגיוס כספים עיכבו את השלמת האתר הסופי למשך שנים רבות, ותהליך הבנייה ועיטור פנים המבנה הסתיים רק בשנת 1973.

לואיס ארת'ור ווטרס

לואיס ארת'ור ווטרס (Louis Arthur Watres) נולד בשנת 1851 במדינת פנסילבניה שבארצות הברית. בשנת 1877 התגייס כטוראי למשמר הלאומי של פנסילבניה, בהמשך זכה לדרגת קצונה והתקדם בסולם הדרגות עד אשר מונה בסוף המאה ה-19 לתפקיד נשיא המשמר הלאומי.

במקביל לשירותו במשמר הלאומי של פנסילבניה למד ווטרס משפטים ועבד כעורך דין. בשנת 1883 נבחר כחבר בסנאט של מדינת פנסילבניה ושירת בתפקיד זה עד שנת 1890.

לואיס ווטרס היה איש עסקים מצליח שניהל שורה של חברות במגוון תחומים, כולל חברת רכבות, ובנק לחיסכון. בסוף העשור הראשון של המאה ה-20 רכש שתי מערכות עיתונים אותם ניהל בהצלחה עד אשר מכר אותם ברווח בתחילת שנות השלושים.

ווטרס היה חבר בארגון הבונים החופשיים, ובין בשנים 1917-1916 עמד בראש הלשכה הגדולה של פנסילבניה. הוא היה אחד מן החברים הפעילים ביותר במועצה שתכננה את הקמת אתר ההנצחה הלאומי של הבונים החופשיים ע"ש ג'ורג' וושינגטון שנבנה בעיר אלכסנדריה שבמדינת וירג'יניה בארצות הברית. במסגרת פעילות זו תרם לואיס ווטרס לאתר ההנצחה את האבן שהובאה ממערת צדקיהו שבירושלים.

אלן טאונר טרדוויי

אלן טאונר טרדוויי (Allen Towner Treadway) נולד בשנת 1867 במדינת מסצ'וסטס שבארצות הברית. בשנת 1904 הוא נבחר לבית הנבחרים של מסצ'וסטס, ובין השנים 1911-1908 שימש כנשיא הסנאט של המדינה. בשנת 1913 נבחר כחבר בבית הנבחרים של ארצות הברית, תפקיד בו שימש עד שנת 1945.

בשנת 1923 ערך אלן טרדוויי מסע תיירות בארץ הקודש, ובמהלך שהותו בירושלים הזדמן לו להיכנס בשעות הלילה אל מערת צדקיהו כחלק מקבוצה של כ-30 בונים חופשיים מארצות הברית שהתארגנה ללא התראה מוקדמת בבית המלון בו שהו התיירים.

"באחד מימי ראשון בשעות הלילה נלחשה במסדרונות בית המלון בו שהיתי בירושלים הודעה המזמינה את כל הבונים החופשיים להצטרף לביקור במחצבה. התברר כי זה היה אירוע חגיגי מאוד, במסגרתו נפגשתי בנקודה חשוכה עם אדם לבוש בחלוק לבן ששאל: 'האם אתה מחפש את המחצבה?'...
הגענו לפתח בדופן הגבעה... הלכנו דרך מעברים תת קרקעיים שאורכם כ-400 עד 700 מטרים, שנדמו לי כשלושה קילומטרים, מאחר ובמקומות רבים גובה המעבר לא עלה על מטר ועשרים, והתעייפתי מאוד מן הצורך להתקדם בהליכה שפופה. אבל המאמץ השתלם, כיוון שלבסוף הגענו לחלל תת קרקעי ענק...".

במפגש השנתי שקיימו הבונים החופשיים בשנת 1926 תיאר אלן טרדוויי בפירוט רב את מהלך הטקס המרתק שקיימו חברי קבוצת הבונים החופשיים באפלת המערה התת קרקעית בירושלים. החשיכה לא אפשרה לו לדעת כמה אנשים בדיוק התאספו במערה, והוא העריך כי נכחו בטקס בין 25 ל-35 בונים חופשיים. כל אחד מן הנאספים הגיע ממקום אחר ברחבי ארצות הברית, ובכל זאת יצרו ביניהם קשר של אחווה ואיחוד. שלושה מבין הנאספים היו בעלי דרגה גבוהה בארגון הבונים החופשיים, כך שניתן היה לקיים את המפגש החגיגי על פי כל כללי הטקס המחייבים.
הוא המשיך וסיפר כיצד הובילה החוויה הזו לרעיון שעלה בדעתו להביא אבן מן המחצבה כתרומה להיכל הלאומי של הארגון.

"לאחר שחזרתי לביתי עלה בדעתי שמן הראוי להשיג יותר מאשר מזכרת פשוטה מאירוע מיוחד שכזה... חשבתי כי בהיכל הנפלא שאנו בונים ראוי שימצא מקום לסלע מן המחצבה ההיא. לאחר תכתובת ענפה שקיימתי עם נשיא ההיכל הזה (לואיס ארת'ור ווטרס) ועם הקונסול האמריקאי בירושלים הובאה לכאן האבן הזאת שאתם רואים לפניכם...
האבן הוצאה מתוך המחצבה על ידי ארבעים גברים שמשכו אותה מתוך האולם בו התקיימה הפגישה הלילית שתיארתי. יש ברשותי שתי אבנים נוספות זהות לאבן הזאת, שאני מקווה לתרום אחת מהן ללשכה הגדולה של מסצ'וסטס ואת השנייה ללשכה שלי בסטוקברידג'.
לדעתי האבן הזאת היא גוש האבן הגדול ביותר שהוצא מן המחצבה בירושלים. והקשר שלה אל המחצבה של אבני מקדש המלך שלמה מצדיק את הימצאותה בהיכל הזה".

הצגת האבן מירושלים באתר ההנצחה

כאשר הגיעה האבן מירושלים בשנת 1926 אל אתר ההנצחה המרכזי של הבונים החופשיים, היא קיבלה מקום של כבוד בתצוגה של המוזיאון המקומי. על האבן הונח שלט בו נכתב:

האבן הזאת היא ממכרות המלך שלמה בארץ ישראל. זהו סוג האבנים מהם נבנה בית המקדש המקורי.

זה היה אחד המוצגים החשובים במוזיאון, ויצרן גלויות אמריקאי בחר להדפיס גלויה תיירותית בה שולב איור של האבן המיוחדת עם השלט המונח עליה.

משך עשרות שנים הוצגה האבן, כפי שהיא נראית בגלויה, כשהיא לבדה ליד הקיר באחד המסדרונות של אתר ההנצחה. בשנת 2007 אורגנה באתר ההנצחה תערוכה שנקראה בשם "צורה ותפקוד של הבנייה החופשית האמריקאית" (Form and Function of American Freemasonry) והאבן מירושלים שולבה בין המוצגים האחרים בתור "אבן בסיתות גס". מצב זה מייצג בתורת הבונים החופשיים אדם אשר הוא "במצב גס ולא מושלם מטבעו" (Rude and imperfect state by nature). בשלט המוצב כיום (שנת 2022) על האבן נכתב:

אבן בסיתות גס ממחצבה בירושלים. מתנת הקולונל לואיס ווטרס, 1926. במהלך סיור בארץ הקודש בשנת 1925, חבר הקונגרס האמריקאי והבונה החופשי אלן ט. טרדוויי ממסצ'וסטס (1867 – 1947) שלח את האבן מירושלים לאתר ההנצחה.

Rough Stone from Jerusalem Quarry

Gift of Col. Louis Watres, 1926.01

During a tour of the Holy Lands in 1925, U.S. Representative and Freemason Allen T. Treadway of Massachusetts (1867-1947) had this stone shipped from Jerusalem to the Memorial.