משה רימר
הבולים הטיפוגרפיים
לאורך התקופה בה שלטו הבריטים בארץ ישראל הודפסו מספר סדרות של בולים אשר נועדו לאפשר את פעילותו התקינה של הדואר. בתקופת השלטון הצבאי נמכרו בבתי הדואר בארץ ישראל בולים שהודפסו בבית הדפוס "בית סומרסט" (Somerset House) בבריטניה, וכונו בשם "הבולים הטיפוגרפיים" (על שם שיטת הדפוס ששימשה להכנתם).
הסדרה כללה 11 בולים שונים, אשר הודפסו בגיליונות של 240 בולים בגיליון. כל גיליון הורכב משני תת-גיליונות בני 120 בולים כל אחד, כשבניהם מפרידה שורה של תוויות ועליהן עיטור דמוי עמודים.
לאור הצורך הדחוף בבולים בוצעה העבודה במהירות. הערכים הראשונים בסדרה הונפקו ב-16 ביולי 1918 ויתר הערכים הנקובים הונפקו בהדרגה עד אשר הונפק ב-27 בדצמבר 1918 הבול האחרון שערכו הנקוב היה 20 פיאסטר.
שגיאות ותשניות בלוח ההדפסה
ייצור לוח ההדפסה באמצעותו הודפסו הבולים היה כרוך בתהליך מורכב, אשר חייב תשומת לב רבה וקפדנות בביצוע. בעיקרון היה צורך לייצר גלופה של בול בודד בעיצוב הנדרש, ולאחר מכן לשכפל אותה במספר הדרוש להרכבת הלוח המלא, כלומר לייצר 240 עותקים של הגלופה המקורית.
הצורך הדחוף בבולים חייב את אנשי הדפוס ב"בית סומרסט" לפעול במהירות, והתוצאה הייתה שפעולת השכפול לא נבדקה היטב. מסיבה זו נוצרו הבדלים קלים בין הבולים השונים בלוח ההדפסה השלם, הבדלים אשר הותירו את חותמם בבולים שהודפסו.
במרבית המקרים ההבדלים אינם בולטים לעין, והאספן הלא מיומן יתקשה למצוא את המאפיינים הייחודיים לכל אחד מן הבולים בגיליון השלם. רק מבט מעמיק של אספן מיומן ונחוש יגלה כי כאן יש כתם דיו קטן, שם העובי של אחד הקווים גדול מעובי הקו המקביל בבול השכן. כאן יש פס דקיק שלא הודפס ונותר בצבע לבן, ושם חסרה נקודה שהייתה צריכה להיות מודפסת.
בעבודת נמלים שנמשכה שנים רבות הצליחו חוקרי הבולים להרכיב מפה שלמה של המאפיינים הקבועים הייחודיים לכל אחד מ-2,640 הבולים של הסדרה הטיפוגרפית (11 בולים שונים בסדרה כפול 240 בולים בגיליון של כל בול בסדרה). מפה זו מאפשרת לאספן המחזיק בידו בול מן הסדרה הטיפוגרפית לאתר את המיקום המדויק בלוח ההדפסה של הגלופה ששימשה להדפסתו.
בולים חדשים עבור ממשלת המנדט הבריטי
באפריל 1920 אושררו בסן רמו הסכמי השלום שנחתמו שנה קודם לכן בוורסאי, ולבריטניה הגדולה ניתן מנדט על ארץ ישראל. ב-1 ביולי 1920 עברה השליטה בארץ ישראל מידי הממשל הצבאי הבריטי לידי מוסדות הממשל האזרחיים של המנדט הבריטי.
שינוי הממשל הוביל לשינוי הבולים ששירתו את הדואר בארץ ישראל. הבולים הטיפוגרפיים מתקופת הממשל הצבאי המשיכו להימכר בדואר עד 31 באוגוסט 1920, וב-1 בספטמבר נכנסו לשימוש הבולים החדשים ועליהם שמה החדש של הטריטוריה – "פלשתינה".
פקידי הממשל הבריטי התחבטו רבות בשאלה לגבי תוכן הבולים האזרחיים, ולבסוף, כדי להימנע מסיבוכים פוליטיים וטכניים, החליטו לבחור בפתרון הפשוט של הוספת "הדפס רכב" עם שם הטריטוריה על גבי הבולים הקיימים מתקופת הממשל הצבאי. הדפס הרכב כלל שלוש שורות ובהן שם הטריטוריה בשלוש שפות, ערבית, אנגלית ועברית. בהנחייתו של הנציב העליון הרברט סמואל נוספו לנוסח העברי של השם "פלשתינה" גם ראשי התיבות א"י (ארץ ישראל).
ההדפסה הראשונה של הדפס הרכב בוצעה בירושלים, בבית הדפוס של המנזר היווני אורתודוכסי, אולם היא הכילה שגיאות רבות. שתי הדפסות נוספות לא שיפרו את המצב באופן משמעותי, והממשל הבריטי החליט להעביר את ההזמנה להוספת הדפס הרכב לבית הדפוס הוותיק והמנוסה "בית סומרסט" בבריטניה, אשר הדפיס גם את הבולים עצמם עוד מתקופת הממשל הצבאי.
יצרן חדש וגלופות חדשות עבור בולי המנדט
בסוף שנת 1922 פרסמה ממשלת המנדט הבריטי מכרז חדש להדפסת בולים, והחוזה הועבר מחברת "בית סומרסט" לחברת "ווטרלו ובניו". הגלופות הוותיקות ששימשו את "בית סומרסט" מאז שנת 1918 נשחקו עם הזמן, והיה צורך להכין גלופות בסיס חדשות עבור הבולים בנוסף לגלופות חדשות עבור הדפס הרכב.
הגלופות עבור מרבית הערכים הנקובים בסדרה הוכנו על ידי חברת "ווטרלו ובניו" על פי השיטה הבאה:
1. בית הדפוס הכין חמישה עותקים נפרדים של גלופה עבור בול בודד.
2. חמש הגלופות חוברו יחד בטור אחד.
3. הטור הזה שוכפל 11 פעמים, וכל הטורים חוברו יחד ליצירת גוש של 60 בולים.
4. גוש זה שוכפל 3 פעמים על מנת ליצור את לוח ההדפסה השלם שכלל 240 בולים.
על גבי גיליון הבולים שהודפס מלוח ההדפסה השלם נוספה שכבת הדפס הרכב עם שמה של הטריטוריה "פלשתינה".
שתי שכבות של שגיאות והבדלים
שיטת ההדפסה של בולי המנדט האזרחיים יצרה מצב המאפשר לאתר את מיקומו של כל בול בגיליון השלם הן על פי רמזים שמקורם בלוח ההדפסה של הבול הבסיסי והן על פי רמזים שמקורם בלוח ההדפסה של הדפס הרכב.
כאמור, לוח ההדפסה הבסיסי נוצר על ידי שכפול חוזר ונשנה של חמש גלופות בודדות, ולפיכך ניתן לזהות באמצעות סימנים ידועים בבול בו מתבוננים את מספר הגלופה הבודדת המקורית.
גם בשכבה השנייה (של הדפס הרכב) מיפו חוקרי הבולאות את הסימנים המזהים כל אחד מ-240 הבולים בגיליון.
פלשתינד
לצורך המחשה של הדברים ניתן להיעזר באחד הפריטים השמורים באוסף אלכסנדר – בול בערך נקוב של שני מיל שמקורו בבולים שהודפסו על ידי "ווטרלו ובניו".
סימן ההיכר הבולט ביותר בבול זה הוא פגם שנפל בהדפסת האות "ה" במילה "פלשתינה". הקו הקצר של האות "ה" לא הודפס והאות נראית כמו "ד". כך הפכה המילה "פלשתינה" ל-"פלשתינד".
עיון ב"מפה" שבקטלוגים המתמחים מלמד כי התופעה של המילה "פלשתינד" קיימת בבול מספר 55 בגיליון, כלומר הבול השישי מימין בשורה החמישית של תת הגיליון העליון.
הבולים של השורה החמישית נוצרו משכפול של הגלופה המקורית החמישית, ואכן ניתן למצוא בבול את הסימנים המזהים של גלופה מטיפוס 5, כמו גם סימנים מזהים נוספים של שכבת הדפס הרכב.
האתגר שבאיתור מיקום הבול בגיליון
איתור המיקום של בול על פי שיבושי ההדפסה הנמצאים בו נשמע פשוט, אבל בפועל הדבר הרבה יותר קשה ליישום. מעבר לשגיאות הקבועות, שנוצרו עקב התקלות בשכפול המדויק של 240 הגלופות בלוחות ההדפסה, נוצרו בבול גם הבדלים שנבעו מתקלות במהלך ההדפסה עצמה. תופעות דוגמת חוסר או עודף של דיו, או גוף זר שהשתרבב אל תוך מכונת הדפוס, באו לידי ביטוי בבול הסופי שנוצר תוך שהן מעלימות לעיתים את השגיאות הקבועות ויוצרות מצג שווא המקשה את זיהוי הבול על ידי האספן. קשיים אלו מאתגרים את האספנים העוסקים בתחום זה של הבולאות, ובמידה רבה יוצרים את תחושת ההישג שמספק התחביב.
מידע נוסף
David Dorfman, The Stamps & Postal Stationery of Palestine Mandate 1918-1948 – Specialized Catalog, Edward Rosen Enterprises, 2001, p. 66-77
David Dorfman, The Postage Stamps of Palestine 1918-1948, 1989, p. 58-72
W. Hoexter and S. Lachmann, The Stamps of Palestine – Specialized Catalogue, 1959, 35-41
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה