יום שני, 7 בפברואר 2022

החותמת המנדטורית של אשדות יעקב

במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה קיבוץ "אשדות יעקב", בו נפתחה בשנת 1945 סוכנות דואר מקומית.

משה רימר





קיבוץ אשדות יעקב
קבוצת המתיישבים שהקימה את הקיבוץ התארגנה לראשונה בשנת 1924, ועלתה על הקרקע במקום בו נמצא כיום קיבוץ גשר. היישוב, שנקרא בשם "גשר", נתקל בקשיים שנבעו מחוסר בהירות לגבי הבעלות על הקרקע, ובשנת 1935 הועברו המתיישבים לחלקה חדשה סמוך למפגש נהר הירדן עם נהר הירמוך. ב-18 בפברואר 1938 הוחלף שמו של היישוב והוא נקרא בשם "אשדות יעקב", שילוב של "אשדות" נהר הירמוך הסמוך ליישוב עם "יעקב" על שמו של יעקב (ג'יימס) רוטשילד.

בית הדואר של אשדות יעקב
ב-1 במרץ 1945 נפתחה בקיבוץ אשדות יעקב סוכנות דואר מרמה ג'. החותמת העיקרית ששימשה את סוכנות הדואר הוכנסה לשימוש באותו יום, ופעלה עד 23 בפברואר 1947. ב-21 במרץ 1947 הוכנסה לשימוש חותמת אחרת ששימשה את סוכנות הדואר עד הפסקת פעילותו של דואר המנדט הבריטי ב-30 באפריל 1948.

דוגמה למכתב שנשלח מקיבוץ אשדות יעקב ב-17 באוקטובר 1945. המכתב נשלח על ידי משה בסוק, אחד מחברי הקיבוץ אשר היה משורר, מתרגם וכותב מסות וביקורות. הוא נכלל בקבוצת משוררי כפר ומולדת שכתבו על האדמה, המקום והנוף הקרוב, ופרסם את יצירתו בכתבי עט שונים. המכתב נועד ליצחק למדן, משורר, עורך ומתרגם, אשר ערך והוציא לאור את כתב העת הספרותי "גליונות".



מכתב שנשלח מקיבוץ אשדות יעקב ב-20 בינואר 1946.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה