המאמר פורסם לראשונה בעיתון שובל – מגזין
הבולאים בישראל, גיליון מס' 43, דצמבר 2001.
הוזמנתי עם חברי הקרובים לטקס פתיחת תערוכת תולדות הדואר של המושבות
היהודיות שהתקיים במוזיאון הארץ בקיץ האחרון. 50 פריטים מאוסף המושבות היהודיות
שלי ופריטים נוספים מאוספי יוסף חכמי ואיתמר קרפובסקי הוצגו במוזיאון לתולדות
הדואר באורח מרשים ומכובד.
אחד מחברי שהוזמן על ידי היה רס"ן (מיל') יעקב גור זאב, שהיה גם
המפקד של שירותי הדואר הצבאיים. בתערוכה, שכללה את סמלה של רשות הדואר, אמר לי גור
זאב: "אספר לך את הסיפור כיצד נולד הסמל של רשות הדואר".
"בשנת 1948 הייתי אחד מהקצינים הצעירים של שירותי הדואר הצבאיים.
מפקדי רס"ן (מיל') אליעזר שנקר (לימים שינה את שמו למתניה), ביקש ממני לחשוב
על סמל ליחידה. בדרכי הביתה חשבתי על סמל שיכלול נשר או יונה או חצוצרה והצעות
נוספות שצצו במוחי. כאשר הגעתי הביתה ראיתי את רעייתי משחקת במשחק הסבלנות באמצעות
קלפים. על אחד הקלפים הייתה תמונה של צבי במרוצה. סיפרתי לאשתי על המטלה שהוטלה
עלי, והיא הציעה לאמץ את הצבי הדוהר כסמל. הבאתי את תמונת הצבי למפקדי והוא אימץ
את הרעיון. כך נולד הסמל של שירותי הדואר הצבאיים".
למחרת הטקס הביא לי גור זאב את תג היחידה שנשמר אצלו 50 שנה. הדואר הישראלי אהב את הסמל ולימים אימץ אותו.
 |
| תמונת התג כפי ששובצה במאמר בעיתון שובל |
 |
| סריקה של התג בצבעיו המקוריים |
בחודש אפריל 1949 בחר העיתון "דבר לילדים" להתחיל בפרסום תגי היחידה של צה"ל. בגיליון שיצא לאור ב-12.4.1949 (כרך י"ט, חוברת 28 - 29) שילב העורך לוח ובו תשעה תגים של יחידות צה"ל הצעיר שהיה עדיין בשלבי התארגנות.
מתחת לתשעת התגים כתב העורך לקורא הצעיר, כי "ודאי היית רוצה לדעת בדיוק לאיזו יחידה שייך כל סמל. אבל דבר זה אין אנו רשאים לגלות. כי גם האויב היה יכול להשתמש לתועלתו בפרטים האלה... כשיבואו ימי השלום המלא - יפורסמו כל הפרטים... ואז תכיר את כל הסמלים ליחידותיהן ותדע מה פעלה כל אחת מהן למען נצחונינו".
למרבה הצער זמנן של "ימי השלום המלא" טרם הגיע, אולם לפחות את זהותה של יחידת הדואר הצבאית ניתן לחשוף ללא כל חשש.
 |
| תגי היחידה כפי שפורסמו בעיתון "דבר לילדים", חוברת 28 - 29. |
שלושה לוחות נוספים של תגי יחידה פורסמו בעיתון "דבר לילדים" בחוברות מספר 30, 32 ו-33.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה