מעטפה יחידה במינה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה עדות מוחשית לשימוש המוקדם ביותר שעשו אנשי בית הדואר של יריחו בחותמת הישנה מן התקופה המנדטורית גם בחודשים שלאחר סיום תקופת המנדט. היה ידוע כי חותמות המנדט המשיכו לשמש בבתי דואר אחרים ביהודה ושומרון תחת השליטה הירדנית, אולם רק עם גילוי המעטפה ורכישתה על ידי צבי אלכסנדר, ניתן היה להוכיח כי השימוש המאוחר בחותמת המנדטורית אכן נעשה גם בבית הדואר של יריחו.
הידיעה פורסמה לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 48-49, אוקטובר 2003.
סגירת בתי הדואר בסיום המנדט הבריטי
לקראת סוף חודש אפריל 1948, זמן קצר לפני סיום תקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, החלו הבריטים לסגור את השירותים הממלכתיים השונים ובכללם שירותי הדואר. בתי הדואר סגרו בהדרגה את שעריהם, קשרי הדואר הבינלאומיים של ארץ ישראל נותקו, והתושבים איבדו למעשה את היכולת לשלוח ולקבל מכתבים וחבילות.
מוסדות ההנהגה היהודיים נזעקו למצוא תחליף זמני בדמותו של "דואר מנהלת העם", אשר המשיך לשלם את משכורתם של הפקידים, הדפיס בולי דואר זמניים, הנפיק חותמות מתאימות, ולמעשה הפעיל בהצלחה את בתי הדואר בתקופה שעד הקמת מדינת ישראל ותחילת פעילותו של דואר ישראל. בצד הערבי לא נמצא גורם דומה שימשיך להפעיל את שירותי הדואר, ובשטחים שנשלטו על ידי הערבים לא ניתן היה לקבל שירותי דואר כלל.
הפעלת בתי הדואר בשטחים שבשליטה ערבית
מענה חלקי לצורך של האוכלוסייה הערבית להמשיך ולצרוך שירותי דואר ניתן על ידי הצבאות של מדינות ערב, אשר פלשו לשטחה של ארץ ישראל ב-15 במאי 1948. במהלך החודשים הראשונים שלאחר הפלישה הנפיקו מצרים וירדן בולים מיוחדים עבור השטחים עליהם שלטו בארץ ישראל, והפעילו בהדרגה חלק מבתי הדואר, בעיקר בערים הגדולות.
הצבא המצרי התארגן היטב להפעלת בתי הדואר בשטחים שהיו בשליטתו, ואלו החלו לפעול כבר בחודש יוני, כחודש לאחר מועד הפלישה לארץ ישראל. לעומת זאת, בשטחים שנשלטו על ידי הצבא הירדני התנהלו הדברים בעצלתיים, ורק בחודש דצמבר 1948 הודפסו בולים מיוחדים לשימוש בבתי הדואר של ארץ ישראל. יריחו, שבשנת 1948 הייתה יישוב קטן וחסר חשיבות, הייתה בעדיפות נמוכה בעיני השלטון הירדני, והפעלת בית הדואר המקומי התעכבה.
 |
| בית הדואר של יריחו כפי שצולם בשנת 1967 על ידי ד"ר יוסף ואלך |
הפעלת בית הדואר של יריחו
במועד לא ידוע, בסוף חודש דצמבר 1948 או בתחילת חודש ינואר 1949, הובאה לבית הדואר של יריחו כמות של בולים ירדניים על מנת לאפשר לו להתחיל לפעול. עקב מחסור בבולים שהודפסו במיוחד לשימוש בארץ ישראל סופקו לבית הדואר של יריחו בולים ירדניים רגילים, בלי הדפס הרכב עם המילה "פלסטין". המעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה את הדוגמה המוקדמת ביותר למכתב שנשלח מבית הדואר של יריחו תחת שלטון ירדן.
על המעטפה הודבקו שני סוגים של בולים. שניים מן הבולים (אלו המציגים את דמותו של המלך עבדאללה) הם בולים רגילים, אשר נועדו לשלם את עלות המשלוח. שני הבולים האחרים (אלו המציגים את הצריח שעל הר הבית) הם בולי מס דואר, אשר נועדו לשלם את המס המיוחד שהוטל על הציבור הירדני על מנת לממן את הסיוע למאבק בפלסטין.
בצידה האחורי של המעטפה מוטבעת חותמת בית הדואר של עמאן, דרכו נותבה המעטפה בדרכה לחו"ל.
עם הזמן נמצאו דוגמאות נוספות של החותמת המנדטורית של יריחו, אולם אלו התגלו על חלקי מעטפות. שתי הדוגמאות המצורפות שמורות באוסף של ד"ר יוסף ואלך.
 |
| גזיר מעטפה עם חותמת מנדטורית מיום 6 במאי 1949 |
 |
| גזיר מעטפה ממועד לא ידוע בו הוטבעה החותמת המנדטורית על בול מס דואר |
בעקבות פרסום הכתבה הזו התברר כי קיימת מעטפה נוספת השמורה באוסף של מר אבו קפלניאן (Avo Kaplanian), שהוא אספן המתגורר בלונדון ומתמחה בין היתר בתולדות הדואר של הגדה המערבית תחת שלטון ירדן. המעטפה הזו נשלחה מיריחו בדואר רשום ב-8 בפברואר 1949.
בצידה הקדמי של המעטפה ניתן לראות כי בנוסף לחותמת המנדטורית גם תווית הרישום ששימשה את פקידי הדואר היא חלק ממלאי הטפסים שנותר בבית הדואר מתקופת המנדט הבריטי.
 |
| המעטפה מתפרסמת באדיבותו של מר אבו קפלניאן |
בצידה האחורי של המעטפה מוטבעות החותמות המתארות את הדרך אותה עברה עד שהגיעה לידי הנמען בסן פרנציסקו.
המעטפה השמורה באוסף אלכסנדר נותרה המעטפה המוקדמת ביותר הידועה כיום עליה מוטבעת החותמת המנדטורית של יריחו תחת שלטון ירדן.
מיסוד הפעילות של בית הדואר ביריחו
מעטפות נוספות השמורות באוסף אלכסנדר מתעדות את המשך פיתוח הפעילות של בית הדואר ביריחו. ב-18 באפריל 1949 הובאה לראשונה לבית הדואר חותמת ירדנית תקנית, אשר החליפה את הצורך להשתמש בחותמת המנדטורית. ניתן לראות כי בולי המס שהודבקו על המעטפה כוללים את הדפס הרכב "פלסטין", אולם הבולים הרגילים הם עדיין בולים ירדניים רגילים.
בצידה האחורי של המעטפה מוטבעת חותמת בית הדואר של עמאן, דרכו נותבה המעטפה בדרכה לחו"ל.
במעטפה שנשלחה ב-2 באוגוסט 1949 ניתן להבחין כי גם הבולים הרגילים כבר נושאים את הדפס הרכב "פלסטין", וניכר כי בית הדואר של יריחו קיבל בשלב זה משלוח סדיר ומספק של בולים.
מן החותמות המוטבעות בצידה האחורי של המעטפה ניתן לראות כי דברי הדואר שנשלחו מבית הדואר של יריחו רוכזו בבית הדואר של ירושלים, ומשם הועברו אל בית הדואר של עמאן.
ב-19 בנובמבר 1951 הוחלפה חותמת הדואר של יריחו בחותמת ירדנית מטיפוס חדש, מן הדגם שהופעל בכל בתי הדואר ברחבי ירדן.
בצידה האחורי של המעטפה ניתן לראות את החותמת מן הטיפוס החדש שהופעלה גם בבית הדואר של ירושלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה