משה רימר
השפה של סימני הדואר
אספן המתמקד בלימוד תולדות הדואר לומד לפענח את סימני הדואר השונים המוטבעים על דברי הדואר, ולשחזר באמצעותם את האירועים שהשפיעו על דרכו של המכתב. ברוב המקרים דרך זו היא קצרה וישירה, וכל רשויות הדואר המעורבות בהעברת דבר הדואר משתדלות שלא לעכב אותו. אספן תולדות הדואר מעדיף "סיפורים מסובכים", בהן סימני הדואר מעידים על תקלה בהעברת דבר הדואר, או על מעורבות של גורמים שונים שהשפיעו באופן לא שגרתי על דרכו של המכתב. מקרים אלו הם מעניינים יותר, ולרוב הם מעידים סיבוך ארגוני, פוליטי או חברתי בעל משמעות החורגת מעולם ניתוב הדואר. דוגמה לכך ניתן למצוא בשתי חבילות שנשלחו מארצות הברית והגיעו בתחילת חודש יוני 1967 לבית לחם שתחת שלטון ירדן. כמקובל, סימני הדואר לא הוטבעו על אריזת החבילה, אלא על התג שהוצמד אל החבילה.
מהו תג חבילה?
מאחר ופקידי הדואר נדרשו לטפל בחבילות בשלל גדלים וצורות, הם התקשו להטביע עליהן באופן מסודר את החותמות שהעידו על שלבי הטיפול השונים. כפתרון לבעיה זו נקבע כי לכל חבילה יוצמד תג קרטון בגודל אחיד, וכל סימני הדואר ירשמו על התג ולא על אריזת החבילה. עם מסירת החבילה ללקוח הופרד ממנה התג, ונשמר בבית הדואר כעדות להשלמת המשלוח. לימוד החותמות המוטבעות על התג מאפשר לשחזר את הדרך אותה עברה החבילה ואת פרק הזמן שחלף מאז המשלוח ועד מסירתה לנמען.
שני התגים בהם מתמקד המאמר היו צמודים במקור לשתי חבילות שעברו מסלול כמעט זהה לאורך מרבית הדרך, אולם עם הבדל דרמטי בנקודת הסיום של מסלול זה.
כיצד נראים שני התגים?
זה צדו האחד של התג הראשון
וזה צדו האחר
זה צדו הראשון של התג השני
וזה צדו האחר
איזה מסלול עברו החבילות אליהן היו קשורים התגים?
שתי החבילות נשלחו מארצות הברית, שם הן נמסרו לשני בתי דואר שונים: החבילה האחת נמסרה בסוף חודש מרץ 1967 לבית הדואר של העיר אינגלווד שבקליפורניה, והחבילה השנייה נמסרה כשבועיים לאחר מכן לבית הדואר של העיר רולה שבמיזורי.
לא ברור באיזה מסלול בדיוק הועברו החבילות בתוך שטח ארצות הברית, אולם לאור העובדה ששתיהן הגיעו באותו יום אל בית הדואר המרכזי של ירושלים (תחת שלטון ירדן) סביר כי הן הועמסו בארצות הברית על אותה ספינה שהפליגה לירדן. ההפלגה נמשכה למעלה מחודש, והחבילות הגיעו לירושלים בסוף חודש מאי 1967.
מיון החבילות בבית הדואר של ירושלים ארך מספר ימים, והן הגיעו אל בית הדואר של בית לחם רק ב-3 ביוני 1967.
בנקודה הזו נפרדו דרכיהן של שתי החבילות. הנמען הראשון, שקיבל הודעה על כך שממתינה עבורו חבילה בבית הדואר, מיהר ביום המחרת (4 ביוני 1967) וקיבל את החבילה. פקיד הדואר הירדני תיעד את המסירה באמצעות חותמת מתאימה.
החבילה של הנמען השני, שלא קיבל הודעה, או שקיבל הודעה ולא מיהר למשוך מבית הדואר את החבילה שלו, נתקעה בבית הדואר למשך יותר מחודשיים.
מדוע נתקעה החבילה בדואר?
ב-5 ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, ויומיים לאחר מכן השתלטו כוחות צה"ל על העיר בית לחם. כל השירותים האזרחיים, ובכלל זה שירות הדואר, חדלו מלפעול. על מנת להחזיר את החיים לקדמותם הקימה ישראל את הממשל הצבאי, אשר החל לטפל בהפעלת השירותים האזרחיים השונים. למרות תנאי המלחמה החבילה לא הושמדה, לא נלקחה שלל על ידי החיילים הישראלים, ולא נשכחה. כחודשיים חלפו עד אשר מוינו מחדש כל החבילות שנותרו בבית הדואר של בית לחם ונבדקו על ידי המכס של הממשל הצבאי, וביום 16 באוגוסט 1967 נמסרה החבילה סוף סוף לנמען.
 |
| מפקדת כוחות צה"ל בגדה המערבית - בית המכס |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה