משה רימר
הבולים הטיפוגרפיים
לאורך התקופה בה שלטו הבריטים בארץ ישראל הודפסו מספר סדרות של בולים אשר נועדו לאפשר את פעילותו התקינה של הדואר. ארבעת הבולים הראשונים הודפסו במצרים זמן קצר לאחר כיבוש חלקה הדרומי של ארץ ישראל, והונפקו בהדרגה החל מיום 10 בפברואר 1918. בולים אלו, המכונים "הבולים הליטוגרפיים" (על שם שיטת הדפוס ששימשה להכנתם) או "הבולים הכחולים" (על שם הצבע בו הודפסו), לא סיפקו מענה נאות לצורכי הדואר של ארץ ישראל, והיה צורך בהדפסה של בולים נוספים במגוון ערכים נקובים.
בתחילת חודש פברואר 1918, עוד בטרם הונפקו "הבולים הכחולים", הוזמנה בבית הדפוס "בית סומרסט" (Somerset House) בבריטניה הדפסה של סדרה בת 11 בולים שונים. הבולים תוכננו להדפסה בשיטה הטיפוגרפית, בגיליונות של 240 בולים בגיליון. כל גיליון הורכב משני תת-גיליונות בני 120 בולים כל אחד, כשבניהם מפרידה שורה של תוויות ועליהן עיטור דמוי עמודים.
לאור הצורך הדחוף בבולים בוצעה העבודה במהירות, והערכים הראשונים בסדרה הונפקו ב-16 ביולי 1918. יתר הערכים הנקובים הונפקו בהדרגה, והבול שערכו הנקוב היה פיאסטר אחד הונפק ב-9 בנובמבר 1918.
שגיאות ותשניות בלוח ההדפסה
ייצור לוח ההדפסה באמצעותו הודפסו הבולים היה כרוך בתהליך מורכב, אשר חייב תשומת לב רבה וקפדנות בביצוע. בעיקרון היה צורך לייצר גלופה של בול בודד בעיצוב הנדרש, ולאחר מכן לשכפל אותה במספר הדרוש להרכבת הלוח המלא, כלומר לייצר 240 עותקים של הגלופה המקורית.
הצורך הדחוף בבולים חייב את אנשי הדפוס ב"בית סומרסט" לפעול במהירות, והתוצאה הייתה שפעולת השכפול לא נבדקה היטב. מסיבה זו נוצרו הבדלים קלים בין הבולים השונים בלוח ההדפסה השלם, הבדלים אשר הותירו את חותמם בבולים שהודפסו.
במרבית המקרים ההבדלים אינם בולטים לעין, והאספן הלא מיומן יתקשה למצוא את המאפיינים הייחודיים לכל אחד מן הבולים בגיליון השלם. רק מבט מעמיק של אספן מיומן ונחוש יגלה כי כאן יש כתם דיו קטן, שם העובי של אחד הקווים גדול מעובי הקו המקביל בבול השכן. כאן יש פס דקיק שלא הודפס ונותר בצבע לבן, ושם חסרה נקודה שהייתה צריכה להיות מודפסת.
בעבודת נמלים שנמשכה שנים רבות הצליחו חוקרי הבולים להרכיב מפה שלמה של המאפיינים הקבועים הייחודיים לכל אחד מ-2,640 הבולים של הסדרה הטיפוגרפית (11 בולים שונים בסדרה כפול 240 בולים בגיליון של כל בול בסדרה). מפה זו מאפשרת לאספן המחזיק בידו בול מן הסדרה הטיפוגרפית לאתר את המיקום המדויק בלוח ההדפסה של הגלופה ששימשה להדפסתו.
הנקודה שהלכה לאיבוד
לצורך המחשה של הדברים ניתן להיעזר באחד הפריטים השמורים באוסף אלכסנדר - צמדה בת ארבעה בולים בצבע כחול בערך נקוב של פיאסטר אחד.
במבט ראשון נראים ארבעת הבולים זהים זה לזה, אבל מבט נוסף יגלה את ההבדלים הקיימים בין הבולים, ויאפשר לאתר את מיקום הצמדה בגיליון השלם.
סימן ההיכר הראשון בולט מיד לעין. בצידה העליון של רביעיית הבולים מחוברות שתי תוויות אשר היו חלק משורת התוויות שהפרידה בין שני תתי הגיליון. תוויות אלו מלמדות שהבולים שלפנינו היו ממוקמים בשתי השורות העליונות של תת-הגיליון התחתון.
סימן ההיכר הבא בולט גם הוא לעין, אבל הוא בולט בחסרונו. אם נתמקד בבול השמאלי העליון שבצמדה נוכל להבחין כי יש הבדל בין חלקו העליון של הבול ובין חלקו התחתון. בשני המקומות משולבת תיבה מחודדת בצבע לבן בה רשומות האותיות EEF כשהן מופרדות בנקודות, אולם בתיבה שבתחתית הבול חסרה הנקודה שבין שתי האותיות E.
עיון ב"מפה" שבקטלוגים המתמחים מלמד כי התופעה של הנקודה הנעלמת קיימת בבול מספר 130 בגיליון, כלומר הבול השלישי מימין בשורה העליונה של תת הגיליון התחתון.
האתגר שבאיתור מיקום הבול בגיליון
איתור המיקום של בול על פי שיבושי ההדפסה הנמצאים בו נשמע פשוט, אבל בפועל הדבר הרבה יותר קשה ליישום. מעבר לשגיאות הקבועות, שנוצרו עקב התקלות בשכפול המדויק של 240 הגלופות בלוח ההדפסה, נוצרו בבול גם הבדלים שנבעו מתקלות במהלך ההדפסה עצמה. תופעות דוגמת חוסר או עודף של דיו, או גוף זר שהשתרבב אל תוך מכונת הדפוס, באו לידי ביטוי בבול הסופי שנוצר תוך שהן מעלימות לעיתים את השגיאות הקבועות ויוצרות מצג שווא המקשה את זיהוי הבול על ידי האספן. קשיים אלו מאתגרים את האספנים העוסקים בתחום זה של הבולאות, ובמידה רבה יוצרים את תחושת ההישג שמספק התחביב.
מידע נוסף
David Dorfman, The Stamps & Postal Stationery of Palestine Mandate 1918-1948 – Specialized Catalog, Edward Rosen Enterprises, 2001, p. 29
David Dorfman, The Postage Stamps of Palestine 1918-1948, 1989, p. 17-18
W. Hoexter and S. Lachmann, The Stamps of Palestine – Specialized Catalogue, 1959, 9-12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה