משה רימר
הרקע להנפקת הבולים
בשנת 1956 יצאה מדינת ישראל לפעולה צבאית מתואמת עם בריטניה וצרפת, אשר זכתה בהיסטוריה לכינוי "מבצע קדש", או "מלחמת סיני". שתי המעצמות האירופאיות ביקשו להכניע את המהפכנים המצרים בראשות גמאל עבד אל נאצר אשר הלאימו את תעלת סואץ, ומדינת ישראל ביקשה לדכא את ההטרדות הבלתי פוסקות מרצועת עזה.
במלחמת בזק שנמשכה ימים ספורים הצליחה מדינת ישראל לכבוש את רצועת עזה ולהשתלט על כל חצי האי סיני. בריטניה וצרפת נכשלו בביצוע החלק שלהן במבצע, ולא הצליחו לכבוש את אזור תעלת סואץ. בלחץ מעצמות העל, ארצות הברית וברית המועצות, נאלצו המדינות האירופאיות לסגת משטח מצרים, וגם ישראל נאלצה לעזוב את השטחים שכבשה.
בתחילת חודש מרץ 1957 השלימה מדינת ישראל את נסיגתה מן השטחים המצריים.
הנפקת הבולים לציון שחרור רצועת עזה
כחודשיים לאחר שהושלמה הנסיגה הישראלית מרצועת עזה הנפיקה מצרים ב-4 במאי 1957 בול בצבע כחול המציג את מפת רצועת עזה ומכריז כי "עזה – חלק מן האומה הערבית".
מצרים לא סיפחה את רצועת עזה בתום מלחמת העצמאות (בשונה ממלכת עבר הירדן אשר סיפחה את שטח הגדה המערבית ושינתה בעקבות זאת את שמה ל-ממלכת ירדן), וניהלה אותה כשטח כבוש. בבתי הדואר שברצועת עזה לא ניתן היה לרכוש בולים מצריים, אלא בולים של "פלסטין". במרבית המקרים הוכנו בולים אלו על ידי הוספת הדפס רכב הכולל את המילה "פלסטין" בערבית ובאנגלית על הבולים המצריים.
כך נעשה גם עם הבול לציון לשחרור רצועת עזה. הוא הודפס בצבע כחול-ירוק, ונוסף עליו הדפס רכב בצבע אדום עם המילה "פלסטין". גם הבול הזה הונפק ב-4 במאי 1957.
מעטפת היום הראשון של בול רצועת עזה
כמקובל, ביום הראשון בו הונפק הבול לציון שחרור רצועת עזה הוכנה גם מעטפה חגיגית המכונה בלשון הבולאים בשם "מעטפת יום ראשון". בצידה השמאלי של המעטפה הודפסה בצבע המפה המופיעה בבול, יחד עם הסיסמה המצהירה כי "עזה – חלק מן האומה הערבית". הבול החדש הודבק בפינה הימנית העליונה של המעטפה, והיא הוחתמה בבית הדואר המרכזי של העיר עזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה