משה רימר
חשיבות המכתב כאמצעי לשמירת מורל הלוחמים
בצה"ל, כמו בצבאות רבים לפניו בכל רחבי העולם, הכירו המפקדים בעובדה שקשרי דואר הדוקים בין החיילים ובין בני משפחותיהם וידידיהם מהווים כלי חיוני להחזקת רוח הלחימה בשדה הקרב. המפקדים עודדו את חייליהם לכתוב הביתה בכל הזדמנות, והשקיעו מאמצים רבים בהעברת המכתבים ליעדם בדרך המהירה ביותר שניתן.
מיד עם הכרזת המדינה הוקם בצבא מערך מסודר של שירות דואר צבאי, אשר פעל במקביל לדואר ישראל וטיפל במיון והעברת מכתבי החיילים. בפעילות זו הושקעו משאבים רבים בכוח אדם ובאמצעי תחבורה, למרות תנאי המחסור החריפים ששררו באותה עת במדינת ישראל שזה עתה נולדה.
המחסור בא לידי ביטוי לא רק בנשק, תחמושת ומוצרי מזון, אלא גם במוצרים יום יומיים דוגמת נייר להדפסת עיתונים ולכתיבת מכתבים. על מנת שהחיילים לא יפגעו הוחלט בצה"ל להדפיס איגרות מיוחדות שיחולקו לחיילים בחינם ויאפשרו להם להמשיך ולכתוב מכתבים הביתה.
גיליון המכתבים – הכותל המערבי
הגיליון הודפס על ידי מחלקת התרבות של צבא ההגנה לישראל ברוחב של 238 מ"מ ובגובה של 164 מ"מ, בתוספת לשוניות דביקות שאפשרו לקפל וסגור את האיגרת. צידו האחד של הגיליון, זה שנועד להיות הצד הפנימי של האיגרת המקופלת, היה חלק לחלוטין, ללא כל הדפסה.
על צידו האחר של הגיליון הודפסו הפרטים שנועדו להיראות לאחר קיפול האיגרת וסגירתה.
לאחר קיפול האיגרת לארבע וסגירתה באמצעות הלשוניות הדביקות, היה רוחבה של האיגרת 119 מ"מ וגובהה 82 מ"מ. בפינה הימנית העליונה של חזית האיגרת המקופלת הודפס "מחלקת התרבות של צבא הגנה לישראל / שי לחיילים / מאת / הקרן הקיימת לישראל". במרכז האיגרת הודפסו המילים "בשרות פעיל", ובחלק התחתון של חזית האיגרת הודפסו קווים מקווקווים שנועדו לרישום כתובת הנמען ובראשם המילה "לכבוד".
בפינה השמאלית העליונה של חזית האיגרת הודפסה תווית של הקרן הקיימת לישראל ובה ציור של הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים. בחלקה התחתון של התווית נרשמו המילים "קרן קימת לישראל", ובהיקף התווית צוטט הפסוק "אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני" (תהילים, מזמור קלז, פסוק ה).
גיליון המכתבים – חומתנו הקרקע
גיליון המכתבים הודפס בשתי גרסאות נוספות, אשר היו זהות לגרסה הראשונה בכל הפרטים למעט עיצוב התווית שהודפסה בפינה השמאלית העליונה של חזית האיגרת המקופלת.
צידה הפנימי של האיגרת הפרוסה.
צידה החיצוני של האיגרת הפרוסה.
חזית האיגרת המקופלת.
צידה האחורי של האיגרת המקופלת.
עיצוב תווית שהודפסה בפינת האיגרת היה מבוסס על כרזה שהודפסה על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1948 והופצה ברחובות ובבתי הספר. היא נועדה להדגיש את חשיבותה של הקמת יישובים חדשים המסייעים לשמירת הקרקע.
בתמונה מוצגים שני חיילים השומרים בעמדה חפורה, בצירוף הכיתוב "חומתנו – הקרקע!".
גיליון המכתבים – יקום חזון הנגב
גם הגרסה השלישית של האיגרת הייתה זהה לשתי האיגרות הקודמות למעט עיצוב התווית שהודפסה עליה.
צידה הפנימי של האיגרת הפרוסה.
צידה החיצוני של האיגרת הפרוסה.
חזית האיגרת המקופלת.
צידה האחורי של האיגרת המקופלת.
עיצוב תווית שהודפסה בפינת האיגרת היה מבוסס על כרזה שהודפסה על ידי הקרן הקיימת לישראל בשנת 1948. הכרזה עוצבה על ידי המעצב קראוס פרנץ ונועדה להדגיש את חזון הנגב.
בתמונה מוצג הנוף המנוקד ביישובים חדשים. בכל יישוב יש מבנה בטחון מרכזי ולצידו מבני מגורים ואוהלים. המבנים טובלים בירק, ולידם השדות חרושים בתלמים ישרים. בתחתית התמונה יש צינור מים המאפשר את קיום ההתיישבות, והכיתוב בראש העיצוב קובע כי "יקום חזון הנגב – גאולה ומים לערבות השממה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה