משה רימר
התפתחות השימוש בשירותי הדואר
מאז סוף המאה ה-19, ובעיקר במחצית הראשונה של המאה ה-20, היה הדואר אמצעי התקשורת הנפוץ והמשמעותי ביותר עבור מרבית האנשים ברחבי העולם. אמצעי תקשורת אחרים, דוגמת הטלפון, הטלגרף והטלקס, הומצאו זמן קצר קודם לכן ועדיין לא פעלו בתפוצה רחבה, מה עוד שעלות השימוש בהם הייתה יקרה מאוד עבור רבים מן המשתמשים הפוטנציאלים.
עלות משלוח מכתב הייתה נמוכה מאוד, וכמעט כל אדם יכול היה להרשות לעצמו לשלוח מכתב או גלויה בכל הזדמנות. זו התקופה בה התפתחה האופנה של משלוח כרטיסי ברכה לחגים ולאירועים, משלוח דרישת שלום מן החופשה הקצרה, או "סתם" דרישה בשלומו של אדם קרוב. מידי יום נשלחו מיליונים רבים של דברי דואר בכל רחבי העולם, וקבלת מכתבים הייתה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום של מרבית בני האדם בעולם המפותח.
השימוש בחותמות פרסומת תעמולה
היכולת להגיע לידיהם של מיליוני לקוחות פוטנציאלים משכה את תשומת ליבם של אנשי חברות הפרסום, אשר חיפשו דרכים לרתום את שירותי הדואר כאמצעי להפצת מידע. אחת הדרכים שנבחנו הייתה שילוב של מסר קצר בצמוד לחותמת הביטול ששימשה את הדואר לפסילת הבול שהודבק על המעטפה.
מרבית המכתבים והגלויות שנאספו מתיבות הדואר ברחובות הערים הגדולות הגיעו אל מרכזי מיון והחתמה בהם הפעיל הדואר מכונות מיוחדות אשר החתימו את הבולים. העובדים של הדואר טיפלו במכונות האלו באופן שוטף, וביצעו פעולות שיגרה דוגמת החלפת התאריך בחותמת הביטול, ולעיתים גם החלפה של שעת ההחתמה. לא הייתה כל בעיה שהעובד ישלב במכונה באותה הזדמנות גם את הסיסמה המבוקשת בצמוד לחותמת הביטול.
למפרסם הייתה שליטה מלאה בהיקף ובתפוצה של המסר אותו ביקש להפיץ. ניתן היה להפיק מסע פרסום כלל ארצי שיקדם מסר ממשלתי דוגמת "בטיחות בדרכים" בכל מכונות ההחתמה של הדואר ברחבי המדינה, או להפיק מסע פרסום מקומי באזור או ביישוב מוגדר אשר יפרסם אירוע מקומי דוגמת יריד תיירות.
חותמות הפרסום והתעמולה בדואר הבריטי
בארכיון הדואר הבריטי שמורים מסמכים המעידים כי החל משנת 1871 פנו עשרות חברות מסחריות אל שלטונות הדואר והציעו לקדם פעילויות שונות לשילוב פרסומות בחותמות הדואר הבריטי. כל הפניות האלו נדחו על הסף, והדואר הבריטי סירב להירתם לנושא הזה למרות התקדימים שנוצרו במדינות אחרות ולמרות הרווח הכספי שהוא עשוי היה להפיק מן היוזמה הזו.
השינוי במדיניות השמרנית של הדואר הבריטי נוצר בשנת 1917, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. ממשלת בריטניה התקשתה מאוד להמשיך ולשאת בעלות המלחמה הארוכה והחליטה לפנות אל הציבור הבריטי בבקשה לרכוש אגרות חוב מיוחדות שהונפקו לצורך מימון המלחמה. הדואר הונחה להשתלב במסע התעמולה הארצי שנוהל על מנת לקדם את מכירת איגרות החוב, ולצורך כך הוכנה חותמת תעמולה מיוחדת ששולבה במכונת הביול של הדואר המרכזי בלונדון החל מיום 10 בדצמבר 1917. מסע התעמולה לרכישת אגרות החוב הממשלתיות נמשך מספר חודשים, במהלכם הוכנו מספר טיפוסים של חותמות תעמולה אשר הותקנו בבתי דואר נוספים ברחבי בריטניה.
על בסיס התקדים של חותמת התעמולה לרכישת אגרות החוב הממשלתיות הסכים הדואר הבריטי להכניס לשימוש החל משנת 1922 חותמות תעמולה נוספות, דוגמת אלו שפרסמו את תערוכת האימפריה הבריטית ואשר היו בשימוש מאז שנת 1922 ועד שנת 1924.
אמור זאת בטלפון
בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה עשתה בריטניה מאמצים רבים לקדם את מעמדה הכלכלי ולפתח את האימפריה בכוונה להתאושש מתוצאות המלחמה. אחד התחומים שעמד במרכז תשומת הלב היה קידום מערכת הטלפוניה, בניסיון לשכנע אנשים רבים ככל האפשר להתקין בביתם ובבית העסק שלהם מכשיר טלפון.
גם במקרה זה נרתם ארגון הדואר למסע ההסברה הארצי שנוהל בידי הממשלה הבריטית, והכין חותמת תעמולה מיוחדת בנוסח האומר "אמור זאת בטלפון" (SAY IT BY TELEPHONE). החותמת הוטבעה מאז חודש ספטמבר 1926 ועד חודש ינואר 1927, והיא הותקנה ב-125 בתי דואר שונים ברחבי בריטניה במכונות ביול מתוצרת חברת יוניברסל (Universal).
הגלויה השמורה באוסף אלכסנדר נושא על פניה חותמת שהוטבעה ב-18 באוקטובר 1926 בבית הדואר של מורקאמב, עיירה בשולי העיר לנקסטר שבצפון מערב אנגליה (Lancaster Morecambe).
צד התמונה של הגלויה
הגלויה אשר נשלחה בבית הדואר בבריטניה כללה בצידה האחורי תמונה של "משטח דיש מאזור המזרח", ולידה ציטוט של פסוק מספר דברי הימים א', פרק כ"א, פסוקים כ"ג-כ"ד:
וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל דָּוִיד, קַח לָךְ [אֶת מְקוֹם הַגֹּרֶן], וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו: רְאֵה, נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת, וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים, וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה: הַכֹּל נָתָתִּי. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן, לֹא... כִּי לֹא אֶשָּׂא אֲשֶׁר לְךָ לַיהוָה, וְהַעֲלוֹת עוֹלָה חִנָּם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה