לרגל חג המולד של שנת 1917 הכינו חיילי הצבא האוסטרלי שלחמו בחזית ארץ ישראל כרטיס ברכה חגיגי אותו שלחו ליקיריהם באוסטרליה הרחוקה. שיר הברכה המחורז ששולב באיגרת מכיל שלל ביטויי סלנג האופייניים לאוסטרליה ומביע את רגשי הגעגועים של החיילים שמצאו עצמם הרחק מן הבית בחג המולד.
מכתב שנשלח בשנת 1910 מירושלים לרומא באמצעות הדואר האוסטרי מעורר שאלה לגבי אופן חישוב תעריף המשלוח ששולם. שולח המכתב, שביקש להבטיח את הגעתו אל היעד, טרח לשלוח אותו בדואר רשום ולהוסיף תשלום מיוחד עבור קבלת אישור מסירה.
בתחילת שנות החמישים נקלעה ממלכת ירדן לתקופה של משבר בשורה ארוכה של נושאים. רצח המלך עבדאללה בשנת 1951 והדחת המלך טלאל בשנת 1952 הובילו לחוסר יציבות בפוליטיקה, בכלכלה ובתחומים רבים אחרים. פריט בולאי נדיר השמור באוסף אלכסנדר מעיד על המשבר שנוצר גם בתחום שירותי הדואר של הממלכה.
בתחילת המאה ה-20 פרחה תעשיית הגלויות התיירותיות, ויצרנים רבים התחרו על תשומת ליבו וכספו של הציבור. חידושים רבים נכנסו לשימוש על מנת להפוך את הגלויות למעניינות יותר, ולשכנע את הקונה הפוטנציאלי לרכוש אותן. הגלויה המורכבת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את אחד החידושים, שהומצא בשנת 1905.
הדואר הגרמני שפעל בארץ ישראל בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה נחשב לארגון אמין ומסודר, העובד ביעילות לטובת לקוחותיו. הדואר הגרמני יזם פעילויות שנועדו לקצר את זמן העברת דברי הדואר, כגון מיסוד נקודות למסירת מכתבים מחוץ לבתי הדואר. סימני הדואר המוטבעים על גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מעידים על אופן פעולתו של הדואר הגרמני.
מעטפה מעניינת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את הדילמה העומדת בפני חוקרי תולדות הדואר בבואם להעריך את חשיבותו של פריט מבחינה אספנית, ואת מערכת השיקולים שיש לקחת בחשבון בהחלטה אם כדאי לצרף את הפריט לאוסף. זהותו המפתיעה של הנמען אינה מהווה שיקול עבור חוקר תולדות הדואר, אבל חובבי ההיסטוריה בהחלט ימצאו בכך עניין.
באוסף אלכסנדר שמורה סדרה שלמה של שלושת מברקי הברכה שהנפיק דואר המנדט הבריטי. הטפסים מהווים דוגמה לצורך של הדואר לרצות את כל חלקי האוכלוסייה בארץ ישראל של אותם ימים, ומלמדים על השפה העיצובית שנועדה לדבר "אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ" (אסתר, א, כב).
