החזר לשולח – השירות הושהה

הידיעה אודות הקמת מדינת ישראל דווחה בארצות הברית בתוך מספר שעות, ועוררה בקרב השומעים רגשות מעורבים של שמחה לצד חשש ממלחמה. באיגרת השמורה באוסף אלכסנדר ניתן להתרשם מתגובתו של אחד מאותם אמריקאים, אשר ביקש (ללא הצלחה) לשתף בתחושותיו אישה ממכרותיו שהתגוררה במדינת ישראל הצעירה.

משה רימר

שתי חבילות ומלחמה אחת

סימני הדואר, המוטבעים על דברי הדואר, מאפשרים לאספן העוסק בלימוד תולדות הדואר לעקוב אחר הדרך אותם עברו דברי הדואר מאז נשלחו בבית הדואר המקורי ועד שנמסרו לידי הנמען. שני תגי חבילות, השמורים באוסף אלכסנדר, מציגים באופן מרשים את השפעתה של מלחמת ששת הימים על התושבים הערבים בשטחים שנפלו לידי ישראל, ואת היחס של ישראל אל רכושם של התושבים.

משה רימר

הצגת הפסיון של זלצאך

גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה שמור באוסף אלכסנדר, הודפסה בתחילת המאה ה-20 ונועדה לשמש כפרסומת למופע הפסיון שתושבי הכפר השוויצרי הקטן זלצאך הציגו מידי שנה בחודשי הקיץ.

משה רימר

החותמת המנדטורית החמקמקה של יריחו תחת שלטון ירדן

מעטפה יחידה במינה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה עדות מוחשית לשימוש המוקדם ביותר שעשו אנשי בית הדואר של יריחו בחותמת הישנה מן התקופה המנדטורית גם בחודשים שלאחר סיום תקופת המנדט. היה ידוע כי חותמות המנדט המשיכו לשמש בבתי דואר אחרים ביהודה ושומרון תחת השליטה הירדנית, אולם רק עם גילוי המעטפה ורכישתה על ידי צבי אלכסנדר, ניתן היה להוכיח כי השימוש המאוחר בחותמת המנדטורית אכן נעשה גם בבית הדואר של יריחו.

ד"ר יוסף ואלך וצבי אלכסנדר

הידיעה פורסמה לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 48-49, אוקטובר 2003.

"מכתב זה התעכב באחת ממדינות ערב"

סימני הדואר, המוטבעים על המעטפה, מאפשרים לאספן העוסק בלימוד תולדות הדואר לעקוב אחר הדרך אותה היא עברה מאז נשלחה בבית הדואר המקורי ועד שנמסרה לידי הנמען. אחת המעטפות השמורות באוסף אלכסנדר מעידה על ההשלכות של היחסים העכורים בין ישראל ומדינות ערב על העברת דברי דואר במרחב המזרח התיכון.

משה רימר

עץ ישוע המשיח

גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה שמור באוסף אלכסנדר, מהווה עדות למסורת מקומית שרווחה בין ערביי העיר לוד, ואשר ראתה בעץ השקמה הגדול הממוקם לצד הדרך הראשית מדרום לעיר את האתר בו עתיד להתרחש קרב אחרית הימים בין עיסא (הוא ישוע המשיח) ובין הדג'אל (הוא האנטי כרייסט).

משה רימר

כיצד נולד סמל הצבי הרץ של דואר ישראל

בעקבות מפגש עם אחד מחבריו גילה צבי אלכסנדר את הסיפור העומד ברקע הבחירה של הצבי כסמל הדואר. 

צבי אלכסנדר

המאמר פורסם לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 43, דצמבר 2001.

מסעו של מנחם ברלינר ביולי 1914

גלויה מעניינת, השמורה באוסף אלכסנדר, מעלה את דמותו של מנחם ברלינר, איש העלייה השנייה, ואת המסע הרגלי שערך עם חברים בחודש יולי 1914 במושבות היהודיות של עמק יזרעאל והגליל.

צבי אלכסנדר וצבי אלוני

המאמר פורסם לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 57, מאי 2005.

"קשר הנוער" של תל-אביב

פריט השמור במוזיאון אלכסנדר לדואר ובולאות חושף פרשה עלומה בתולדות הדואר של תל אביב ומייצג את רוח העם והנוער בימים עברו.

צבי אלוני

האנייה הרוסית שנשברה בחוף

ספינת קיטור רוסית עלתה על שירטון בחוף יפו. תושבי העיר, יהודים וערבים, פעלו יחד להצלת הנוסעים.  

משה רימר

החורף בארץ ישראל בשנת 1891 היה סוער במיוחד. גשמי זעף ירדו ללא הרף, שטחים חקלאיים רבים הוצפו ולא ניתן היה לעבדם, ולעניי הארץ בבתיהם הדלים נגרם סבל רב. בחורף קשה זה התרחש בחוף יפו ביום חמישי בשבוע, י"א אדר ראשון תרנ"א, 19 בפברואר 1891, מאורע אשר נחרט בזיכרונם של אנשי התקופה. גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה נמצא באוסף צבי אלכסנדר, נותרה כתיעוד חזותי של האירוע הדרמטי שהתרחש בחוף יפו.   

מכתב שנשלח בתקופת מנהלת העם, פתח תקווה – בית הערבה הנצורה, 1948

מכתב שנשלח מפתח-תקווה, לאחר שהדרך בין ירושלים וים המלח נותקה (אפריל 1948), לאליהו פשר, קיבוץ בית הערבה, דרך מזכירות הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, שהייתה נקודת האיסוף של דברי דואר לקיבוצים נצורים. הוטס משדה דב בתל-אביב. המכתב מבויל ב-10 מיל בול מנדט ומוחתם בחותמת "מנהלת העם פתח תקווה".

מכתב שנשלח מחו"ל בתקופת מנהלת העם, ג'נבה – תל אביב, 1948

מכתב, שנשלח ממשרד קק"ל בג'נבה מבויל בבול קק"ל "אוסישקין" ומוחתם בחותמת קק"ל ג'נבה, מאי 1948. חותמת "מנהלת העם" הוטבעה על המכתב עם הגיעו לתל-אביב. המכתב הגיע בטיסת "פאן אפריקן", שנשכרה על-ידי ההגנה (המטוס המריא מתל-אביב ב-8 במאי ונחת בחזרה למחרת). דואר מנהלת העם לא קנס את המכתב וקיבל את בול קק"ל כביול מספיק.

מכתב שנשלח בתקופת מנהלת העם, עפולה – תל אביב, 1948

מכתב רשום, שנשלח בתקופת מנהלת העם מעפולה, מבויל ב-25 מיל בולי מנהלת העם ומוחתם בחותמת "מנהלת העם עפולה". המכתב נשלח על-ידי קצין התשלומים של חיל האוויר המלכותי הבריטי בשדה התעופה רמת דוד לתל-אביב.

מכתב שנשלח בזמן מלחמת העצמאות, ירושלים הנצורה – תל אביב, 1948

מכתב "זכות יתר" אזרחי של משרד עורכי דין מירושלים הנצורה לתל-אביב. אושר להטסה על-ידי "מפקד שירות האוויר החטיבתי, בחותמתו מאחור. המכתב הועבר לדואר צבאי, משרד 3, תל-אביב, 13.6.1948.

מכתב שנשלח בזמן מלחמת העצמאות, הרובע היהודי, העיר העתיקה - ירושלים

מכתב, ששלח נשק ההגנה בעיר העתיקה, גרשון פינגר – על ידי שיירה, לאביו בעיר החדשה. המכתב נושא את חותמת המתכת הראשונה של חומת העיר העתיקה. כתובת השולח: משגב לדך, העיר העתיקה.

מכתב שליח ממחנה המעצר בקניה, גילגיל, קניה – תל אביב, 1948

מכתב שליח ממחנה המעצר גילגיל בקניה, נשלח על-ידי עציר רוויזיוניסט, "חגי לב – אזרח ישראלי במחנה מעצר בריטי מיוחד – גילגיל, קניה" למשפחתו בתל-אביב, 28.6.1948. המכתב הועבר על-ידי שליח למזכירות חרות הצה"ר (ברית הציונים הרוויזיוניסטים) למשרד התנועה בפריז, ומשם על-ידי שליח בטיסה לחיפה (שדה התעופה בלוד היה עדיין סגור). המכתב נקנס עם הגיעו לתל-אביב ב-10 מיל דמי דואר, 12.7.1948.

מכתב שנשלח ממחנה עקורים באירופה, אוסטריה – טבריה, 1948

מכתב דואר אוויר, רשום אקספרס, שנשלח ממחנה העקורים "גבעת עבודה" ליד העיירה סאלפלדן, לטבריה, 19.4.1948. בתקופה זו לא התקיימו קשרי דואר בין אירופה וארץ-ישראל ועל כן הוחזר המכתב לשולח. השולח העבירו לארץ בידי שליח, בטיסה הראשונה של חברת התעופה הצ'כית שנחתה בשדה דב בתל-אביב, 5.5.1948. המכתב נשלח לבית הדואר בחיפה, שם בויל בבול מנהל העם 10 מיל והוחתם בחותמת "מנהלת העם חיפה" ומשם לטבריה, שם הוחתם בחותמת הגעה "מנהלת העל טבריה 12 מאי 1948".

מכתב שהובא לארץ על ידי מעפיל לא חוקי, בולגריה – זכרון יעקב, 1945-1944

מכתב, שנכתב במקור בבולגריה ב-22.12.1944, נשלח בדואר בחיפה לזכרון יעקב, 3.2.1945. המכתב נכתב בשפה הבולגרית והובא לחיפה על ידי מעפיל לא חוקי, שהגיע על סיפונה של האנייה "טאורוס" (הפליגה מנמל קונסטנצה ברומניה בדצמבר 1944 עם 958 פליטים יהודים). הנמען לא נמצא והמכתב הופנה להתאחדות עולי בולגריה בתל-אביב.

מכתב שנשלח ממחנה המעצר 69 בקפריסין, קפריסין – תל מונד, 1948

מכתב, שנשלח ממחנה המעצר 69 בקפריסין לתל מונד, דרך בית הדואר האזרחי בפמגוסטה הקרוב למחנה, 27.4.1948. מאחר שבתקופה זאת הופסקו שירותי הדואר לארץ-ישראל, הוחזר המכתב לשולח, לאחר שהוחתם בבית הדואר של ניקוסיה בחותמת "עלומות, 8.5.48". המכתב נשלח שנית דרך הוועד למען גולי קפריסין בארץ-ישראל והגיע לתל מונד, 30.8.1948.

מכתב שנשלח בדואר נע (רכבת), ירושלים – לוד, 1936

הדואר הנע (רכבת) הראשון בין ירושלים ללוד הופעל ב-1920.

מכתב שנשלח מירושלים לארצות-הברית, מבויל ב-15 מיל ונושא חותמת רכבת "ירושלים – לוד 14.4.1936".