במבט ראשון, פריט השמור באוסף אלכסנדר מעורר תהייה לגבי הנתיב בו הועברו דברי דואר של הצבא הבריטי במצרים בתקופה שמיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. מבט מעמיק יותר מגלה כי התמיהה נובעת מקריאה שגויה של חותמת לא ברורה.
בנוסף לבתי הדואר של תורכיה, אוסטריה, צרפת ורוסיה פעלו בעיר יפו בשלהי המאה ה-19, עמדה לרשות כותבי המכתבים בעיר דרך נוספת לשלוח את מכתביהם. הספינות שעגנו בנמל יפו נהגו לתלות מעבר לסיפון תיבה מיוחדת, בה יכלו המעוניינים בכך לשלשל את מכתביהם. הספינות שהפליגו מיפו לנמל פורט סעיד שבמצרים מסרו את המכתבים לבית הדואר המקומי, שם הוחתמו הבולים בחותמת מיוחדת. גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לנוהל זה.
בשנת 1940 רוכזו בארץ ישראל מאות אלפי חיילים מכל רחבי האימפריה הבריטית, ושלטונות הצבא התמודדו עם הצורך לשמור על המורל שלהם במהלך תקופת ההכשרה והאימונים הקשים. אגרת השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת הטבה מיוחדת שהוענקה לחיילים לקראת חג המולד של שנת 1941.
ימים ספורים לאחר כיבוש ירושלים על ידי כוחות הצבא הבריטי נוצרה ההזדמנות לתושבי העיר לחדש את הקשרים שנותקו במהלך המלחמה עם קרובים וידידים שהתגוררו בארצות שהיו אויבות לאימפריה העות'מאנית. באוסף אלכסנדר שמורה גלויה שנשלחה על ידי לואיז בלדנספרגר מירושלים לאחיה, פיליפ בלדנספרגר, אשר התגורר בצרפת ואשר הקשר עמו נותק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה הכפר הערבי פלוג'ה, בו נפתח בשנת 1943 בית דואר.
שתי גלויות השמורות באוסף אלכסנדר מתעדות את פעילותו של אחד המורים המוערכים לעברית שפעל בעיר קראקוב של תחילת המאה העשרים. שבח וולקובסקי פיתח שיטה ייחודית ללימוד עברית בהתכתבות, באמצעותה הפיץ את ידיעת השפה לתלמידים רבים באירופה.
מסמך השמור באוסף אלכסנדר מתעד תלונה של אחת מתושבות המועצה המקומית חדרה כנגד ועד המושבה. האם התלוננה על הטיפול הרפואי שקיבל בנה בגן הילדים של המושבה. עיון בפרטי המסמך מלמד על רוח התקופה בשנת 1927, על הניסיונות לקדם את בריאות הילדים ביישוב היהודי ועל ההתארגנות לתרומה לקרן הקיימת לישראל.
אחת הגלויות השמורות באוסף אלכסנדר נשלחה בשנת 1903 ממשרד הדואר שהותקן על ספינת הנוסעים "טירול" אשר הייתה בבעלות חברת הספנות "הלוייד האוסטרי". חותמת נדירה זו מהווה תיעוד לפעילותה הענפה של חברת הספנות האוסטרית אשר שלטה בחלק ניכר מן התעבורה הימית במזרח הים התיכון בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1940 רוכזו בארץ ישראל מאות אלפי חיילים מכל רחבי האימפריה הבריטית, ושלטונות הצבא התמודדו עם הצורך לשמור על המורל שלהם במהלך תקופת ההכשרה והאימונים הקשים. מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת הטבה מיוחדת שהוענקה לחיילים לקראת חג המולד של שנת 1940.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה קיבוץ "עין חרוד", בו נפתחה בשנת 1939 סוכנות דואר מקומית שכונתה בשם "משק עין חרוד".
בין המסמכים השמורים באוסף אלכסנדר מצוי עותק מן ההזמנה ששלחו יחיאל מיכל פינס ורעייתו לקרוביהם ומכריהם לרגל חתונת ביתם איטה עם בחיר ליבה דוד ילין. החיבור בין שתיים מן המשפחות הבולטות בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 היה אחד האירועים הזוהרים שמשכו את תשומת הלב של חלקים רחבים בישוב היהודי בארץ בשנת 1885.
ימים ספורים לאחר כיבוש ירושלים על ידי כוחות הצבא הבריטי נוצרה ההזדמנות לתושבי העיר לחדש את הקשרים שנותקו במהלך המלחמה עם קרובים וידידים שהתגוררו בארצות שהיו אויבות לאימפריה העות'מאנית. באוסף אלכסנדר שמורה מעטפה שנשלחה על ידי חברת כרמל מזרחי בירושלים לדוד יודילוביץ, הנציג שלה במצרים, אשר הקשר עמו נותק עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
צבי אלכסנדר ז"ל התמקד באיסוף פריטים בולאים הקשורים לתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל, ואסף בעיקר מעטפות ומסמכים המשקפים את פעילות הדואר. לעיתים, הודבקו על המעטפות שבאוסף בולים שיש בהם עניין בזכות עצמם, ולא רק כמייצגים את התשלום עבור המשלוח. אחד הפריטים השמורים באוסף מהווה דוגמה לתקלות הטכניות שהיו כרוכות בהדפסת הבולים ששימשו בתקופת המנדט הבריטי, וממחיש את הדרך בה מסייעות תקלות אלו לאתר את מיקומו המקורי של הבול בגיליון הבולים השלם.
לצד פריטים בולאים נדירים ויקרי ערך מן המאה ה-19, שמורים באוסף אלכסנדר גם פריטים מודרניים המספקים מבט מעניין אל פעילות הדואר במחצית המאה ה-20. גלויה שנשלחה מן המטוס במהלך טיסה טרנסאטלנטית מהווה דוגמה לשירות דואר מיוחד שסיפקו חברות התעופה לנוסעים כחלק מחוויית הטיסה.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה "עפולה", בו נפתח בית דואר בשנת 1920.
מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר נשלחה במועד לא ידוע מישראל לאנגליה. שורה של רמזים אותם ניתן למצוא על המעטפה מאפשרים לשער את מועד המשלוח ואת התכולה של המעטפה.
באוסף אלכסנדר נשמרו, לצד פריטים נדירים ויקרי ערך מתולדות הדואר של ארץ ישראל, גם מכתבים וגלויות שקיבל צבי אלכסנדר ז"ל בדואר ממכריו וידידיו. על אחת הגלויות שהתקבלה בשנת 1973 מגאנה שבמערב אפריקה הודבק בול עם קשר ישראלי מפתיע.
חותמות התעמולה שימשו מאז תחילת המאה ה-20 ככלי רב חשיבות להפצת מסרים ממשלתיים ופרסומיים. גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מציגה את אחת הדוגמאות המוקדמות למסע תעמולה ממשלתי רחב היקף שקיימה ממשלת בריטניה בשנת 1926 בניסיון לקדם את השימוש במערכת הטלפון.
יום לאחר הכרזת מדינת ישראל חצה הצבא המצרי את קו הגבול של חצי האי סיני ופלש לשטחה של ארץ ישראל. הכוח המצרי נע בשני צירים עיקריים, האחד לאורך החוף והשני לכיוון הרי חברון במטרה להכניע את מדינת ישראל שזה אתה נוסדה. מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מעידה על ההיערכות המצרית למלחמה ועל גורלו של הצבא הפולש.