לעיתים, זוכה האספן ופריטים מעניינים הקשורים לתולדות הדואר נוחתים על סף דלתו מבלי שיצטרך להתאמץ ולחפש אחריהם. המעטפה המודרנית שנשלחה בשנת 1978 מישראל אל ביתו של צבי אלכסנדר בלונדון מהווה דוגמה טובה לדרך בה ניסו שולחי המכתבים לאורך כל ההיסטוריה להערים על שלטונות הדואר ולהימנע מתשלום מלוא מחיר המשלוח שנדרש מהם.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה קיבוץ "טירת צבי", בו נפתחה בשנת 1945 סוכנות דואר מקומית.
מבנה עתיק, הניצב לאורך הדרך המוליכה משער האריות מערבה אל דרך הייסורים, היה בעבר אתר תיירות חשוב שמשך אליו בעיקר את תשומת ליבם של הצליינים הנוצרים. במקום זה זיהו התיירים את שרידיה של מצודת האנטוניה, מקום המשפט המסורתי של ישוע. עם השנים איבד האתר מחשיבותו ורק מעטים טורחים עדיין לפקוד את המקום.
הלחימה שפרצה בארץ ישראל במלא עוצמתה עם סיום תקופת המנדט ופינוי כוחות הצבא הבריטי, פגעה בכל חלקה טובה, ועשתה שמות בחיים האזרחיים והכלכליים של תושבי הארץ. מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מעידה על חלק מן הקשיים עימם נאלצו התושבים להתמודד בימים הסוערים של מלחמת העצמאות.
מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר שופכת אור על התפתחות שירותי הדואר בגדה המערבית של ממלכת ירדן בשלהי שנות ה-50. בנוסף ניתן ללמוד מן הדרך בה טיפלו שירותי הביטחון הירדנים במעטפה על היחסים המתוחים עם מדינת ישראל שמעבר לגבול.
ב-3 ביוני 1953 הונפקה בבריטניה סדרה בת ארבעה בולים שהוקדשה להכתרתה של המלכה אליזבת' השנייה. המלכה עלתה על כס השלטון שנה ויותר קודם לכן, ביום פטירתו של אביה ב-6 בפברואר 1952, אולם מועד ההכתרה הרשמי היה ב-2 ביוני 1953. באוסף אלכסנדר שמור עותק ממעטפת היום הראשון להנפקת הבול, אשר נשלח אישית לצבי אלכסנדר.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה היישוב "רעננה", בו נפתחה בשנת 1931 סוכנות דואר, אשר שודרגה כעבור שלוש שנים למעמד של בית דואר.
במחצית המאה ה-19 הוכנסה לשימוש בדואר המצרי חותמת ביטול אילמת בעלת צורה מיוחדת ואופיינית. זמן קצר לאחר מכן הוחלט שאין עוד צורך בחותמת זו, אולם היא נותרה בבתי הדואר ונעשה בה שימוש מעת לעת במצבים מיוחדים. אחד מאותם מצבים הפך את החותמת הזו לחלק מתולדות הדואר של ארץ ישראל.
גלויה נדירה השמורה באוסף אלכסנדר נכתבה בתחילת המאה ה-20 על סיפון ספינת התענוגות הבריטית "ארגונאוט", במהלך הפלגה מול חופי ארץ ישראל. הגלויה נמסרה למשלוח בבית הדואר שפעל על הספינה, והועברה לטיפול בית הדואר האוסטרי שפעל ביפו.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה מחנה "נוסייראת", בו נפתחה בשנת 1944 סוכנות דואר מטיפוס ג.
חוף יפו היה ידוע לאורך ההיסטוריה כמקום מסוכן לספינות שניסו לעגון בו. לא אחת התרחש אסון וספינה שנקלעה למזג אוויר סוער במיוחד הוטחה על ידי הרוח והגלים בסלעי החוף ועלתה על שרטון. ברוב המקרים הנפגעות היו ספינות אזרחיות, ואפילו תושבי יפו המנוסים הופתעו לגלות באחד הימים כי באופן חריג קורבן התאונה הייתה ספינת מלחמה צרפתית שכבלי העוגן שלה התנתקו והיא עלתה על שרטון מדרום לנמל. גלויה נדירה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה מזכרת לאירוע אשר הסעיר את תושבי יפו בשלהי במאה ה-19.
בנוסף לבתי הדואר של תורכיה, אוסטריה, צרפת ורוסיה פעלו בעיר יפו בשלהי המאה ה-19, עמדה לרשות כותבי המכתבים בעיר דרך נוספת לשלוח את מכתביהם. הספינות שעגנו בנמל יפו נהגו לתלות מעבר לסיפון תיבה מיוחדת, בה יכלו המעוניינים בכך לשלשל את מכתביהם. הספינות שהפליגו מיפו לנמל פורט סעיד שבמצרים מסרו את המכתבים לבית הדואר המקומי, שם הוחתמו הבולים בחותמת מיוחדת. גלויה נדירה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לנוהל זה.
שלוש גלויות תיירותיות השמורות באוסף אלכסנדר מציגות את מבנה הכנסייה הרוסית ואת קבר טביתא, אחד האתרים הקדושים לנצרות ביפו. המסורת שמקורה בברית החדשה השתמרה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה וזכתה לתשומת לב מחודשת עם רכישת האתר ופיתוחו במאה ה-19 על ידי נציגי הכנסייה הרוסית האורתודוכסית.
ימים ספורים לאחר כיבוש ירושלים על ידי כוחות הצבא הבריטי נוצרה ההזדמנות לתושבי העיר לשוב ולשלוח מכתבים לקרוביהם באירופה. שלטונות הצבא הבריטי אפשרו לאזרחים להשתמש בשירותי הדואר הצבאי ולשלוח מכתבים בחינם עד להתארגנות מערכות הדואר האזרחיות. מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מעידה כי המידע אודות ההסדר הנדיב לא פורסם כהלכה בקרב שירותי הדואר באירופה, דבר שגרר הטלת קנסות מבלי להתחשב במצב המיוחד ששרר בארץ ישראל.
במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה הכפר הערבי תרשיחא, בו נפתחה בשנת 1944 סוכנות דואר מטיפוס ב.
במבט ראשון, פריט השמור באוסף אלכסנדר מעורר תהייה לגבי הנתיב בו הועברו דברי דואר של הצבא הבריטי במצרים בתקופה שמיד לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. מבט מעמיק יותר מגלה כי התמיהה נובעת מקריאה שגויה של חותמת לא ברורה.
בנוסף לבתי הדואר של תורכיה, אוסטריה, צרפת ורוסיה פעלו בעיר יפו בשלהי המאה ה-19, עמדה לרשות כותבי המכתבים בעיר דרך נוספת לשלוח את מכתביהם. הספינות שעגנו בנמל יפו נהגו לתלות מעבר לסיפון תיבה מיוחדת, בה יכלו המעוניינים בכך לשלשל את מכתביהם. הספינות שהפליגו מיפו לנמל פורט סעיד שבמצרים מסרו את המכתבים לבית הדואר המקומי, שם הוחתמו הבולים בחותמת מיוחדת. גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לנוהל זה.
בשנת 1940 רוכזו בארץ ישראל מאות אלפי חיילים מכל רחבי האימפריה הבריטית, ושלטונות הצבא התמודדו עם הצורך לשמור על המורל שלהם במהלך תקופת ההכשרה והאימונים הקשים. אגרת השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת הטבה מיוחדת שהוענקה לחיילים לקראת חג המולד של שנת 1941.
