האבן ממכרות המלך שלמה

גילויה מחדש של מערת צדקיהו במחצית המאה ה-19 הוביל את אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל לחקור ביסודיות את המערה. חוקרים אלו תארכו את המערה לימי המלך שלמה, וזיהו בה את המחצבה ממנה חצבו אנשי המלך שלמה את האבנים לבניית בית המקדש. זיהוי זה הצית את דמיונם של חברי ארגון הבונים החופשיים, שרבים מבין חוקרי המערה נמנו עליהם, והם השיגו אבן חצובה מן המערה אותה העבירו למקדש שהקימו בארצות הברית. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת את האבן כפי שהוצגה במקדש הבונים חופשיים.

תודה למר מארק א. טברט (Mark A. Tabbert) על עזרתו בכתיבת המאמר

משה רימר

הבול המיותר על גלויית החיילים

באוסף אלכסנדר שמורה גלויית חיילים שנשלחה על ידי חייל צה"ל בתחילת שנות החמישים, והיא מציגה את הסימונים שאפיינו את דואר החיילים באותה תקופה. בנוסף, מסיבה בלתי ברורה הודבק על הגלויה בול דואר מסוג "בול שרות" אשר על פי הנהלים לא היה בו צורך.

תודה למר אלון כהן על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר

כשהמלחמה המדומה הפכה למלחמת בזק

שני פריטים בולאים השמורים באוסף אלכסנדר ממחישים היטב את תהפוכותיה של מלחמת העולם השנייה ואת האופן בו השפיעה לרעה על חיי היום יום של אנשים רגילים מן היישוב. מבט נוסף ומעמיק על זהותם של השולח והמכותבת חושף רובד נוסף של הסיפור ומציג בפני המתעניין את גורלה של משפחה יהודית שהתפזרה ברחבי תבל במהלך המאה ה-20.

משה רימר

שובה של החללית אפולו 15

לצד פריטים נדירים המשקפים את תולדות הדואר של ארץ ישראל צירף צבי אלכסנדר ז"ל לאוסף שלו גם פריטים מודרניים, שחשיבותם מבחינה בולאית היא מועטה, אך הם מהווים חלק מן הסיפור הכולל של תולדות הדואר. דוגמה לפריטים שכאלו הן מעטפות שהוחתמו למזכרת על סיפון הספינות אשר היו חלק ממשימת החלל אפולו 15.

תודה למר טיבי יניב על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר

שובה של החללית אפולו 14

לצד פריטים נדירים המשקפים את תולדות הדואר של ארץ ישראל צירף צבי אלכסנדר ז"ל לאוסף שלו גם פריטים מודרניים, שחשיבותם מבחינה בולאית היא מועטה, אך הם מהווים חלק מן הסיפור הכולל של תולדות הדואר. דוגמה לפריטים שכאלו היא מעטפה שהוחתמה למזכרת על סיפון אחת הספינות אשר נכללה במשימת החלל אפולו 14.

תודה למר טיבי יניב על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר

מעטפות של אספנים

לצד פריטים נדירים המשקפים את תולדות הדואר של ארץ ישראל צירף צבי אלכסנדר ז"ל לאוסף שלו גם פריטים מודרניים, שחשיבותם מבחינה בולאית היא מועטה, אך הם מהווים חלק מן הסיפור הכולל של תולדות הדואר. דוגמה לפריטים שכאלו הן המעטפות שסומנו מראש כמעטפות המיועדות לאספני בולים.

משה רימר

בית הדואר ברמלה מתנהל בעצלתיים

כתבה שהתפרסמה ב-1935 בעיתון הבוקר סקרה את מצבה של העיר רמלה, והעבירה תוך כדי כך ביקורת על מיעוט הפעילות בבית הדואר המקומי. באוסף אלכסנדר שמורה מעטפה שנשלחה מבית הדואר של רמלה באותה תקופה בה נאמרו דברי הביקורת.

משה רימר

סימן ההיכר של סתתי ירושלים

גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר הודפסה על פי צילום שתיעד סתתי אבן ירושלמיים העוסקים במלאכתם. שיטת העבודה של סתתי האבן בארצות המזרח, אשר עשו את מלאכתם בישיבה, הייתה שונה מזו שהייתה מקובלת באירופה, ולכן משכה את תשומת ליבם של הצלם והמו"ל של הגלויה. סיפור שהתפרסם בשנת 1896 בעיתון חבצלת הצביע על אירוע מפתיע שהתרחש עקב הבדל זה בשיטת העבודה.

משה רימר

ארץ הקודש ברחובות לונדון

גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה דוגמה לאחת ממגוון הדרכים בהן ביקשו המיסיונרים האנגליקניים להמחיש בפני חברי קהילתם את צורתה של ארץ הקודש, ולחזק בליבם את הקשר לכתבי הקודש ולסיפורי הברית הישנה והברית החדשה.

משה רימר

בולים לציון מרחץ הדמים בדיר יאסין

בין השנים 1965 ו-1968 הונפקו במספר מדינות ערביות בולים בעיצוב אחיד לזכר טבח דיר יאסין. הייתה זו הפעם הראשונה בה חברו מספר מדינות ערביות להנפקה משותפת שנועדה ליצור תעמולה עוינת כלפי מדינת ישראל. דוגמאות של הבולים לזכר טבח דיר יאסין שמורים באוסף בולי התעמולה כחלק מאוסף אלכסנדר.

משה רימר

בולי ירושלים של הדואר הרוסי

בשנת 1909 הנפיק הדואר הרוסי שפעל בשטחי האימפריה העות'מאנית בולים חדשים ועליהם הדפס רכב שכלל את שמו של בית הדואר בו נעשה שימוש בבול. בולים שכאלו הונפקו עבור שניים עשר מבתי הדואר המרכזיים שהפעילה רוסיה באזור ה"לבאנט". באוסף אלכסנדר שמורה סדרה מלאה של הבולים שהונפקו עבור בית הדואר הרוסי בירושלים.

משה רימר

בולי המנדט כמקור לגאווה ציונית

לצד היותם של בולי הדואר אמצעי שימושי שנועד לאפשר את פעילותו התקינה של שירות הדואר, הם נתפסים כסמל המייצג את הישות המדינית שהנפיקה אותם. עדות מפתיעה שהשתמרה בדברי הספד שהודפסו בעיתון לזכרו של פעיל ציוני מבולגריה מאירה את האופן בו נתפסו בולי המנדט הבריטי בעיני הקהל הציוני בעולם.

משה רימר

הקרן הקיימת של ראשון לציון

הקרן הקיימת לישראל נוסדה בשנת 1901 במסגרת הקונגרס הציוני החמישי. שתים עשרה שנים קודם לכן יזמו מתיישבי ראשון לציון הקמה של קרן לטובת ההתיישבות בארץ ישראל, וקראו לה בשם "אגודת קרן קיימת בארץ ישראל". קבלה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה תזכורת ליוזמה הכלכלית שקרסה באופן טראגי בשנת 1894.

משה רימר

משלוח בולים מבישוף ירושלים

ארבע מעטפות השמורות באוסף אלכסנדר, חלק ממשלוח שכלל במקור שש מעטפות, נשלחו בשנת 1950 מירושלים לעיראק כמתנה מבישוף ירושלים לקצין בריטי חובב בולים. המעטפות מתעדות את מערכת הדואר שהקימו הירדנים בשטחים עליהם השתלטו ממערב לנהר הירדן במהלך מלחמת העצמאות.

משה רימר

החותמות הפרטיות של אתר "קצה הארץ"

מוכרי גלויות המזכרת באתרים התיירותיים חיפשו כל דרך אפשרית להגדיל את ערכן בעיני הקונים הפוטנציאלים. לתיירים שביקרו באתרים מפורסמים, וביקשו לרכוש מזכרת שתתעד את החוויה אותה עברו, הוצע לשלוח מבית הדואר המקומי גלויה עם תמונה של האתר, אשר תוחתם בחותמת היום בו התקיים הביקור. כתוספת, נהגו האחראים על אתר התיירות להכין חותמות פרטיות אותן הטביעו על הגלויות שנרכשו בחנות המזכרות של האתר. באוסף אלכסנדר שמורות מספר גלויות המתעדות את הנוהג הזה כפי שבוצע באתר "קצה הארץ" (Land's End) שבדרום מערב אנגליה.

משה רימר

שטרות הכסף של גטו לודז'

זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור היהודים שנכלאו בגטו לודז'.

משה רימר

תליית העריקים בשער יפו

כחלק ממאבקם בתופעת הבורחים מן השירות הצבאי החליטו התורכים להוציא להורג קבוצה של עריקים שנלכדו. ההוצאה להורג בוצעה באופן פומבי, "למען יראו העם וייראו". תמונה מעוררת חלחלה, שהונפקה כגלויה תיירותית, הנציחה את האירוע הנורא שהתקיים בירושלים בחודש יוני 1916.

משה רימר

דוכן מטיף מתוצרת הגליל בכנסייה בריטית

בכנסיית הקהילה של הכפר סט' לנארד על הים, השוכן על חוף התעלה האנגלית בדרום אנגליה, ניתן למצוא מספר פריטי ריהוט מעניינים המשקפים את אופייה של הקהילה אותה משרתת הכנסייה. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מציגה את פריטי הריהוט האלו, שלאחד מהם יש קשר מפתיע לתעשיית העץ היהודית בגליל שבארץ ישראל.

משה רימר

שטרות הכסף של גטו טרזין

זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור האסירים היהודים שנכלאו בגטו טרזין.

משה רימר

תרומה לקרן השמיטה

שנת תשי"ט (1959) הייתה שנת שמיטה, והחקלאים ביישובים של פועלי אגודת ישראל עמדו בפני בעיה קשה של שרידות כלכלית. ביישובים שהוקמו על ידי תנועות מיישבות אחרות אומצו פתרונות הלכתיים שונים, דוגמת היתר מכירה, אשר אפשרו להם להמשיך ולעבד את הקרקע ולו באופן חלקי, אולם פועלי אגודת ישראל אימצו את הלכות שנת השמיטה כפשוטן, והפסיקו לחלוטין את הפעילות החקלאית. תוויות לאיסוף תרומות השמורות באוסף אלכסנדר משמשות כעדות ליוזמה של תנועת הנוער "עזרה" לסייע לחקלאים בשעתם הקשה.

משה רימר