הנקודה שהלכה לאיבוד

צבי אלכסנדר ז"ל התמקד באיסוף פריטים בולאים הקשורים לתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל, ואסף בעיקר מעטפות ומסמכים המשקפים את פעילות הדואר. עם זאת, צרף לעיתים לאוסף גם בולים שהונפקו לצורך שימוש בארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. אחד הפריטים השמורים באוסף מהווה דוגמה לתקלות הטכניות שהיו כרוכות בהדפסת הבולים ששימשו בתקופת הכיבוש הבריטי, וממחיש את הדרך בה מסייעות תקלות אלו לאתר את מיקומו המקורי של הבול בגיליון הבולים השלם.

משה רימר

ברכת אלוהים

סיפורן של הגלויות התיירותיות כולל את סיפורם של היצרנים, המוציאים לאור שפעלו החל מסוף המאה ה-19 על מנת לשקף את הטעם הציבורי ולנסות להרוויח מהדפסה של גלויות שיימכרו היטב. אחת הגלויות השמורות באוסף אלכסנדר מאפשרת ללמוד את סיפורה של ההוצאה לאור שהקים ייצרן בריטי בשם ג'ון ביגלס, ומייצגת את התפיסה הדתית העמוקה של רבים מתושבי בריטניה בתחילת המאה ה-20.

משה רימר

נשלח מהמדינה המצוינת בבולים

מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מציגה על פניה שילוב לא שיגרתי ולפיו חותמת של בית דואר אמריקאי שימשה להחתמה של בולים שמקורם במדינה זרה. לרוב מצב זה אינו מקובל, והכללים של הדואר אינם מאפשרים למערכת הדואר של מדינה אחת לקבל כאמצעי תשלום לגיטימי בולים של מדינה אחרת. המעטפה מציגה את אחד המקרים בהם מתאפשר השילוב הבינלאומי המשונה הזה.

משה רימר

גבורתו של לב אוסנס

אחת הגלויות השמורות באוסף אלכסנדר הודפסה בבריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה, ומעלה על נס את דמותו של הגיבור היהודי לב אוסנס, אשר לחם בגבורה בשורות הצבא הרוסי בחזית מול גרמניה. זהותו של האיש הייתה מעורפלת משך שנים רבות, ורק לאחרונה נחשפו פרטים חדשים על האיש, חייו וגורלו.

משה רימר

בורקום – בירת האנטישמיות

גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מהווה תזכורת מכאיבה לתקופה אפלה בגרמניה. עוד בתחילת המאה העשרים, שנים רבות בטרם בחרו הגרמנים במפלגה הנאצית ויישמו ברצון את מדיניותה האנטישמית הרצחנית, הפגינו רבים מהם רגשות אנטישמיים ומשטמה עזה כלפי היהדות והיהודים. בורקום, עיירת הנופש הגרמנית השלווה השוכנת בצפון מערב המדינה, היוותה את הסמן הימני של האנטישמיות בגרמניה.

משה רימר

פתיחת קו התעופה מקפריסין להודו

מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר נשלחה בשנת 1932 בקו התעופה החדש שנחנך כחלק מן הנתיב למזרח של חברת התעופה הבריטית אימפריאל איירווייז. בחינה מעמיקה של סימני הדואר שעל המעטפה, ולימוד של הרקע לפתיחת קו התעופה החדש, מספקים תמונה מרתקת אודות התקופה בה עוצבה דמותה של התעופה האזרחית המודרנית ברחבי העולם.

משה רימר

מעיין השליחים

בצפון מדבר יהודה, כשלושה קילומטרים מזרחית לירושלים, מצפון לכפר אלעיזריה, על אם הדרך העתיקה מירושלים ליריחו, ניצב מבנה הרוס שכיסה על מעיין. זה היה מקור מים מרכזי לתושבי האזור ותחנה חשובה בדרכם של עולי הרגל אל נהר הירדן, בה יכלו להצטייד במים ולהינפש מעט מחום היום במדבר יהודה הלוהט. מספר גלויות תיירותיות השמורות באוסף אלכסנדר משקפות את מראה המעיין ואת המסורות שנקשרו אליו.

משה רימר

דגם ירושלים בעיירה אושן גרוב

גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה שמור באוסף אלכסנדר, הודפסה בתחילת המאה ה-20 ונועדה לשמש כפרסומת לאחת האטרקציות המרכזיות של עיירת הנופש האמריקאית אושן גרוב (Ocean Grove). הגלויה פותחת צוהר להכרת התופעה המעניינת של "מפגשי המחנה", אשר פרחה במאה ה-19 בקרב הנוצרים הפרוטסטנטים בארצות הברית.

משה רימר

החותמת השנייה של העיר העתיקה במצור

חותמת מיוחדת ונדירה, המעוצבת בדמות חומת ירושלים, שימשה במהלך מלחמת השחרור לביטול בול דואר על מכתב שנשלח מן העיר העתיקה של ירושלים. המכתב, השמור באוסף אלכסנדר, נשלח אל רפאל אבולעפיה וטופל בדואר המרכזי של העיר החדשה.

משה רימר

מחנה "הגיבור"

בקיץ שנת 1944 החלו השלטונות בבוהמיה לעצור את היהודים שהשתייכו לקבוצות שזכו עד אז למעמד מועדף. אלו שנכללו בקבוצה זו סבלו מהטרדות ורדיפות מצד השלטון הנאצי, אולם הותר להם עד אז להמשיך ולחיות כחלק מן הקהילה. אלו שנעצרו באזור פראג נכלאו במחנה עבודה שנקרא בשם "הגיבור" (Hagibor). גלויה השמורה באוסף אלכסנדר תורמת להבנה של תנאי החיים הקשים במחנה.

משה רימר

הקרן המצרית לעזרת פלסטין

בשנת 1948 יזמו מדינות ערב פעולות שונות שנועדו לאסוף כספים לטובת המלחמה בישראל והגשת סיוע לפלסטין. אחת מיוזמות אלו הייתה הקרן לעזרת פלסטין, אשר נוסדה במצרים בחסות המלך פארוק. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של קבלות בערכים שונים שהודפסו על ידי הקרן כחלק מן המאמץ לאיסוף כספים מן הציבור הרחב.

משה רימר

מכתב מהודו לירדן – דרך ישראל

עם סיום מלחמת העצמאות חולק מרבית שטחה של ארץ ישראל המנדטורית בין מדינת ישראל ובין ממלכת עבר הירדן, בעוד ממלכת מצרים שמרה על השלטון ברצועת עזה. מצב זה יצר שתי ערים ששמן ירושלים, וגרם לא אחת לשירותי הדואר בחו"ל לשגות ולנתב את דברי הדואר אל ירושלים "הלא נכונה". באוסף אלכסנדר שמור מכתב אשר אוסף סימני הדואר המוטבעים עליו מעידים על דרך החתחתים אותה עבר ב"ירושלים", הישראלית והירדנית, עד שהגיע לידי למכותב.

משה רימר

המכתבים לישראל שהוחרמו במצרים

באוסף אלכסנדר שמורים שלושה מכתבים שנשלחו בשלהי שנת 1950 ועברו דרך חתחתים בדרכם למדינת ישראל הצעירה. המכתבים היו חלק ממשלוח דואר שהוחרם על ידי מצרים בניגוד לכללי איגוד הדואר העולמי, ורק לאחר התערבות בין-לאומית הסכימו המצרים להחזירם.

משה רימר

"ישראל" ו-"שרה" כותבים מגרמניה

שני מכתבים השמורים באוסף אלכסנדר ממחישים את המציאות המשפילה בה נאלצו יהודי גרמניה לחיות תחת שלטון המשטר הנאצי, תוך שהם עושים שימוש בשמות "יהודיים" שנכפו עליהם.

משה רימר

החזר לשולח – השירות הושהה

הידיעה אודות הקמת מדינת ישראל דווחה בארצות הברית בתוך מספר שעות, ועוררה בקרב השומעים רגשות מעורבים של שמחה לצד חשש ממלחמה. באיגרת השמורה באוסף אלכסנדר ניתן להתרשם מתגובתו של אחד מאותם אמריקאים, אשר ביקש (ללא הצלחה) לשתף בתחושותיו אישה ממכרותיו שהתגוררה במדינת ישראל הצעירה.

משה רימר

שתי חבילות ומלחמה אחת

סימני הדואר, המוטבעים על דברי הדואר, מאפשרים לאספן העוסק בלימוד תולדות הדואר לעקוב אחר הדרך אותם עברו דברי הדואר מאז נשלחו בבית הדואר המקורי ועד שנמסרו לידי הנמען. שני תגי חבילות, השמורים באוסף אלכסנדר, מציגים באופן מרשים את השפעתה של מלחמת ששת הימים על התושבים הערבים בשטחים שנפלו לידי ישראל, ואת היחס של ישראל אל רכושם של התושבים.

משה רימר

הצגת הפסיון של זלצאך

גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה שמור באוסף אלכסנדר, הודפסה בתחילת המאה ה-20 ונועדה לשמש כפרסומת למופע הפסיון שתושבי הכפר השוויצרי הקטן זלצאך הציגו מידי שנה בחודשי הקיץ.

משה רימר

החותמת המנדטורית החמקמקה של יריחו תחת שלטון ירדן

מעטפה יחידה במינה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה עדות מוחשית לשימוש המוקדם ביותר שעשו אנשי בית הדואר של יריחו בחותמת הישנה מן התקופה המנדטורית גם בחודשים שלאחר סיום תקופת המנדט. היה ידוע כי חותמות המנדט המשיכו לשמש בבתי דואר אחרים ביהודה ושומרון תחת השליטה הירדנית, אולם רק עם גילוי המעטפה ורכישתה על ידי צבי אלכסנדר, ניתן היה להוכיח כי השימוש המאוחר בחותמת המנדטורית אכן נעשה גם בבית הדואר של יריחו.

ד"ר יוסף ואלך וצבי אלכסנדר

הידיעה פורסמה לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 48-49, אוקטובר 2003.

"מכתב זה התעכב באחת ממדינות ערב"

סימני הדואר, המוטבעים על המעטפה, מאפשרים לאספן העוסק בלימוד תולדות הדואר לעקוב אחר הדרך אותה היא עברה מאז נשלחה בבית הדואר המקורי ועד שנמסרה לידי הנמען. אחת המעטפות השמורות באוסף אלכסנדר מעידה על ההשלכות של היחסים העכורים בין ישראל ומדינות ערב על העברת דברי דואר במרחב המזרח התיכון.

משה רימר

עץ ישוע המשיח

גלויה תיירותית, אשר עותק ממנה שמור באוסף אלכסנדר, מהווה עדות למסורת מקומית שרווחה בין ערביי העיר לוד, ואשר ראתה בעץ השקמה הגדול הממוקם לצד הדרך הראשית מדרום לעיר את האתר בו עתיד להתרחש קרב אחרית הימים בין עיסא (הוא ישוע המשיח) ובין הדג'אל (הוא האנטי כרייסט).

משה רימר