זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור היהודים שנכלאו בגטו לודז'.
משה רימר
כחלק ממאבקם בתופעת הבורחים מן השירות הצבאי החליטו התורכים להוציא להורג קבוצה של עריקים שנלכדו. ההוצאה להורג בוצעה באופן פומבי, "למען יראו העם וייראו". תמונה מעוררת חלחלה, שהונפקה כגלויה תיירותית, הנציחה את האירוע הנורא שהתקיים בירושלים בחודש יוני 1916.
משה רימר
בכנסיית הקהילה של הכפר סט' לנארד על הים, השוכן על חוף התעלה האנגלית בדרום אנגליה, ניתן למצוא מספר פריטי ריהוט מעניינים המשקפים את אופייה של הקהילה אותה משרתת הכנסייה. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מציגה את פריטי הריהוט האלו, שלאחד מהם יש קשר מפתיע לתעשיית העץ היהודית בגליל שבארץ ישראל.
משה רימר
זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור האסירים היהודים שנכלאו בגטו טרזין.
משה רימר
שנת תשי"ט (1959) הייתה שנת שמיטה, והחקלאים ביישובים של פועלי אגודת ישראל עמדו בפני בעיה קשה של שרידות כלכלית. ביישובים שהוקמו על ידי תנועות מיישבות אחרות אומצו פתרונות הלכתיים שונים, דוגמת היתר מכירה, אשר אפשרו להם להמשיך ולעבד את הקרקע ולו באופן חלקי, אולם פועלי אגודת ישראל אימצו את הלכות שנת השמיטה כפשוטן, והפסיקו לחלוטין את הפעילות החקלאית. תוויות לאיסוף תרומות השמורות באוסף אלכסנדר משמשות כעדות ליוזמה של תנועת הנוער "עזרה" לסייע לחקלאים בשעתם הקשה.
משה רימר
לרגל חג המולד של שנת 1917 הכינו חיילי הצבא האוסטרלי שלחמו בחזית ארץ ישראל כרטיס ברכה חגיגי אותו שלחו ליקיריהם באוסטרליה הרחוקה. שיר הברכה המחורז ששולב באיגרת מכיל שלל ביטויי סלנג האופייניים לאוסטרליה ומביע את רגשי הגעגועים של החיילים שמצאו עצמם הרחק מן הבית בחג המולד.
משה רימר
מכתב שנשלח בשנת 1910 מירושלים לרומא באמצעות הדואר האוסטרי מעורר שאלה לגבי אופן חישוב תעריף המשלוח ששולם. שולח המכתב, שביקש להבטיח את הגעתו אל היעד, טרח לשלוח אותו בדואר רשום ולהוסיף תשלום מיוחד עבור קבלת אישור מסירה.
משה רימר
גזיר עיתון שהתפרסם בפולין בשנת 1925 מציג תמונה של יהודים הצובאים על הרציף של תחנת הרכבת בוורשה בדרכם לארץ ישראל במסגרת העלייה הרביעית.
משה רימר
בתחילת שנות החמישים נקלעה ממלכת ירדן לתקופה של משבר בשורה ארוכה של נושאים. רצח המלך עבדאללה בשנת 1951 והדחת המלך טלאל בשנת 1952 הובילו לחוסר יציבות בפוליטיקה, בכלכלה ובתחומים רבים אחרים. פריט בולאי נדיר השמור באוסף אלכסנדר מעיד על המשבר שנוצר גם בתחום שירותי הדואר של הממלכה.
משה רימר
בתחילת המאה ה-20 פרחה תעשיית הגלויות התיירותיות, ויצרנים רבים התחרו על תשומת ליבו וכספו של הציבור. חידושים רבים נכנסו לשימוש על מנת להפוך את הגלויות למעניינות יותר, ולשכנע את הקונה הפוטנציאלי לרכוש אותן. הגלויה המורכבת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את אחד החידושים, שהומצא בשנת 1905.
משה רימר
הדואר הגרמני שפעל בארץ ישראל בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה נחשב לארגון אמין ומסודר, העובד ביעילות לטובת לקוחותיו. הדואר הגרמני יזם פעילויות שנועדו לקצר את זמן העברת דברי הדואר, כגון מיסוד נקודות למסירת מכתבים מחוץ לבתי הדואר. סימני הדואר המוטבעים על גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מעידים על אופן פעולתו של הדואר הגרמני.
משה רימר
מעטפה מעניינת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את הדילמה העומדת בפני חוקרי תולדות הדואר בבואם להעריך את חשיבותו של פריט מבחינה אספנית, ואת מערכת השיקולים שיש לקחת בחשבון בהחלטה אם כדאי לצרף את הפריט לאוסף. זהותו המפתיעה של הנמען אינה מהווה שיקול עבור חוקר תולדות הדואר, אבל חובבי ההיסטוריה בהחלט ימצאו בכך עניין.
משה רימר
באוסף אלכסנדר שמורה סדרה שלמה של שלושת מברקי הברכה שהנפיק דואר המנדט הבריטי. הטפסים מהווים דוגמה לצורך של הדואר לרצות את כל חלקי האוכלוסייה בארץ ישראל של אותם ימים, ומלמדים על השפה העיצובית שנועדה לדבר "אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ" (אסתר, א, כב).
משה רימר
אגרת ברכה, שהודפסה על ידי אנשי יחידת הקשר של הקורפוס ה-20 של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, כוללת שפע של מידע אודות היחידה ומעורבותה בכיבוש ארץ ישראל. האיגרת, השמורה באוסף אלכסנדר, עוצבה לרגל עונת החגים של שנת 1918, לאחר תום המלחמה.
משה רימר
צבי אלכסנדר ז"ל התמקד באיסוף פריטים בולאים הקשורים לתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל, ואסף בעיקר מעטפות ומסמכים המשקפים את פעילות הדואר. עם זאת, צרף לעיתים לאוסף גם בולים שהונפקו לצורך שימוש בארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. אחד הפריטים השמורים באוסף מהווה דוגמה לתקלות הטכניות שהיו כרוכות בהדפסת הבולים ששימשו בתקופת המנדט הבריטי, וממחיש את הדרך בה מסייעות תקלות אלו לאתר את מיקומו המקורי של הבול בגיליון הבולים השלם.
משה רימר
בפני כל אדם המנהל מוזיאון ניצבת השאלה כיצד עליו לארגן את המוצגים כך שימחישו בצורה הטובה ביותר את המטרה אותה הוא מבקש להשיג. מיומנותו של המנהל היא הגורמת לחפצים הדוממים "לקום לתחייה" ולספר את הסיפור הרצוי. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר ממחישה כיצד ניתן להפוך מוצגים ארכיאולוגיים לשחקנים מוכשרים בהצגה של סיפורי הברית החדשה.
משה רימר
זמן קצר לאחר המצאת בולי הדואר הראשונים בבריטניה בשנת 1840, לא הסתפקו עוד המדינות המנפיקות בתפקידם של הבולים כאמצעי תשלום עבור משלוח דואר, אלא השתמשו בהם ככלי תעמולה להפצת מסרים ורעיונות. רבים מבולי הדואר של מדינות ערב השונות מתעדים את היריבות והשנאה שהפגינו כלפי מדינת ישראל, או "הישות הציונית" כפי שכונתה בפיהן. אחת מתוך הדוגמאות הרבות שבאוסף אלכסנדר לבולים העוסקים בסכסוך הישראלי-ערבי מחזירה אותנו לשנת 1957, ולציון הנסיגה של ישראל משטחי רצועת עזה בתום מבצע סיני.
משה רימר
צבי אלכסנדר ז"ל התמקד באיסוף פריטים בולאים הקשורים לתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל, ואסף בעיקר מעטפות ומסמכים המשקפים את פעילות הדואר. עם זאת, צרף לעיתים לאוסף גם בולים שהונפקו לצורך שימוש בארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. אחד הפריטים השמורים באוסף מהווה דוגמה לתקלות הטכניות שהיו כרוכות בהדפסת הבולים ששימשו בתקופת הכיבוש הבריטי, וממחיש את הדרך בה מסייעות תקלות אלו לאתר את מיקומו המקורי של הבול בגיליון הבולים השלם.
משה רימר
סיפורן של הגלויות התיירותיות כולל את סיפורם של היצרנים, המוציאים לאור שפעלו החל מסוף המאה ה-19 על מנת לשקף את הטעם הציבורי ולנסות להרוויח מהדפסה של גלויות שיימכרו היטב. אחת הגלויות השמורות באוסף אלכסנדר מאפשרת ללמוד את סיפורה של ההוצאה לאור שהקים ייצרן בריטי בשם ג'ון ביגלס, ומייצגת את התפיסה הדתית העמוקה של רבים מתושבי בריטניה בתחילת המאה ה-20.
משה רימר
מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מציגה על פניה שילוב לא שיגרתי ולפיו חותמת של בית דואר אמריקאי שימשה להחתמה של בולים שמקורם במדינה זרה. לרוב מצב זה אינו מקובל, והכללים של הדואר אינם מאפשרים למערכת הדואר של מדינה אחת לקבל כאמצעי תשלום לגיטימי בולים של מדינה אחרת. המעטפה מציגה את אחד המקרים בהם מתאפשר השילוב הבינלאומי המשונה הזה.
משה רימר
