בולים לציון מרחץ הדמים בדיר יאסין

בין השנים 1965 ו-1968 הונפקו במספר מדינות ערביות בולים בעיצוב אחיד לזכר טבח דיר יאסין. הייתה זו הפעם הראשונה בה חברו מספר מדינות ערביות להנפקה משותפת שנועדה ליצור תעמולה עוינת כלפי מדינת ישראל. דוגמאות של הבולים לזכר טבח דיר יאסין שמורים באוסף בולי התעמולה כחלק מאוסף אלכסנדר.

משה רימר

בולי ירושלים של הדואר הרוסי

בשנת 1909 הנפיק הדואר הרוסי שפעל בשטחי האימפריה העות'מאנית בולים חדשים ועליהם הדפס רכב שכלל את שמו של בית הדואר בו נעשה שימוש בבול. בולים שכאלו הונפקו עבור שניים עשר מבתי הדואר המרכזיים שהפעילה רוסיה באזור ה"לבאנט". באוסף אלכסנדר שמורה סדרה מלאה של הבולים שהונפקו עבור בית הדואר הרוסי בירושלים.

משה רימר

בולי המנדט כמקור לגאווה ציונית

לצד היותם של בולי הדואר אמצעי שימושי שנועד לאפשר את פעילותו התקינה של שירות הדואר, הם נתפסים כסמל המייצג את הישות המדינית שהנפיקה אותם. עדות מפתיעה שהשתמרה בדברי הספד שהודפסו בעיתון לזכרו של פעיל ציוני מבולגריה מאירה את האופן בו נתפסו בולי המנדט הבריטי בעיני הקהל הציוני בעולם.

משה רימר

הקרן הקיימת של ראשון לציון

הקרן הקיימת לישראל נוסדה בשנת 1901 במסגרת הקונגרס הציוני החמישי. שתים עשרה שנים קודם לכן יזמו מתיישבי ראשון לציון הקמה של קרן לטובת ההתיישבות בארץ ישראל, וקראו לה בשם "אגודת קרן קיימת בארץ ישראל". קבלה השמורה באוסף אלכסנדר מהווה תזכורת ליוזמה הכלכלית שקרסה באופן טראגי בשנת 1894.

משה רימר

משלוח בולים מבישוף ירושלים

ארבע מעטפות השמורות באוסף אלכסנדר, חלק ממשלוח שכלל במקור שש מעטפות, נשלחו בשנת 1950 מירושלים לעיראק כמתנה מבישוף ירושלים לקצין בריטי חובב בולים. המעטפות מתעדות את מערכת הדואר שהקימו הירדנים בשטחים עליהם השתלטו ממערב לנהר הירדן במהלך מלחמת העצמאות.

משה רימר

החותמות הפרטיות של אתר "קצה הארץ"

מוכרי גלויות המזכרת באתרים התיירותיים חיפשו כל דרך אפשרית להגדיל את ערכן בעיני הקונים הפוטנציאלים. לתיירים שביקרו באתרים מפורסמים, וביקשו לרכוש מזכרת שתתעד את החוויה אותה עברו, הוצע לשלוח מבית הדואר המקומי גלויה עם תמונה של האתר, אשר תוחתם בחותמת היום בו התקיים הביקור. כתוספת, נהגו האחראים על אתר התיירות להכין חותמות פרטיות אותן הטביעו על הגלויות שנרכשו בחנות המזכרות של האתר. באוסף אלכסנדר שמורות מספר גלויות המתעדות את הנוהג הזה כפי שבוצע באתר "קצה הארץ" (Land's End) שבדרום מערב אנגליה.

משה רימר

שטרות הכסף של גטו לודז'

זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור היהודים שנכלאו בגטו לודז'.

משה רימר

תליית העריקים בשער יפו

כחלק ממאבקם בתופעת הבורחים מן השירות הצבאי החליטו התורכים להוציא להורג קבוצה של עריקים שנלכדו. ההוצאה להורג בוצעה באופן פומבי, "למען יראו העם וייראו". תמונה מעוררת חלחלה, שהונפקה כגלויה תיירותית, הנציחה את האירוע הנורא שהתקיים בירושלים בחודש יוני 1916.

משה רימר

דוכן מטיף מתוצרת הגליל בכנסייה בריטית

בכנסיית הקהילה של הכפר סט' לנארד על הים, השוכן על חוף התעלה האנגלית בדרום אנגליה, ניתן למצוא מספר פריטי ריהוט מעניינים המשקפים את אופייה של הקהילה אותה משרתת הכנסייה. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מציגה את פריטי הריהוט האלו, שלאחד מהם יש קשר מפתיע לתעשיית העץ היהודית בגליל שבארץ ישראל.

משה רימר

שטרות הכסף של גטו טרזין

זמן קצר לאחר שעלו הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933 הם הנהיגו משטר טרור שנועד לרדוף את מתנגדי השלטון ואת היהודים. כחלק ממערכת הדיכוי הוקמו מחנות ריכוז בהם נכלאו אלו שהוגדרו כאויבי המשטר הנאצי. עבור אחדים מן המחנות הודפסו שטרות כסף שנועדו לשימוש בתוך שטח המחנה. באוסף אלכסנדר שמורה סדרה של שטרות כסף שהודפסו עבור האסירים היהודים שנכלאו בגטו טרזין.

משה רימר

תרומה לקרן השמיטה

שנת תשי"ט (1959) הייתה שנת שמיטה, והחקלאים ביישובים של פועלי אגודת ישראל עמדו בפני בעיה קשה של שרידות כלכלית. ביישובים שהוקמו על ידי תנועות מיישבות אחרות אומצו פתרונות הלכתיים שונים, דוגמת היתר מכירה, אשר אפשרו להם להמשיך ולעבד את הקרקע ולו באופן חלקי, אולם פועלי אגודת ישראל אימצו את הלכות שנת השמיטה כפשוטן, והפסיקו לחלוטין את הפעילות החקלאית. תוויות לאיסוף תרומות השמורות באוסף אלכסנדר משמשות כעדות ליוזמה של תנועת הנוער "עזרה" לסייע לחקלאים בשעתם הקשה.

משה רימר

קריאת קו-אי מארץ ישראל

לרגל חג המולד של שנת 1917 הכינו חיילי הצבא האוסטרלי שלחמו בחזית ארץ ישראל כרטיס ברכה חגיגי אותו שלחו ליקיריהם באוסטרליה הרחוקה. שיר הברכה המחורז ששולב באיגרת מכיל שלל ביטויי סלנג האופייניים לאוסטרליה ומביע את רגשי הגעגועים של החיילים שמצאו עצמם הרחק מן הבית בחג המולד.

משה רימר

מכתב לאפיפיור

מכתב שנשלח בשנת 1910 מירושלים לרומא באמצעות הדואר האוסטרי מעורר שאלה לגבי אופן חישוב תעריף המשלוח ששולם. שולח המכתב, שביקש להבטיח את הגעתו אל היעד, טרח לשלוח אותו בדואר רשום ולהוסיף תשלום מיוחד עבור קבלת אישור מסירה.

משה רימר

יציאת יהודי פולין לפלשתינה

גזיר עיתון שהתפרסם בפולין בשנת 1925 מציג תמונה של יהודים הצובאים על הרציף של תחנת הרכבת בוורשה בדרכם לארץ ישראל במסגרת העלייה הרביעית.

משה רימר

משבר הבולים של ירדן

בתחילת שנות החמישים נקלעה ממלכת ירדן לתקופה של משבר בשורה ארוכה של נושאים. רצח המלך עבדאללה בשנת 1951 והדחת המלך טלאל בשנת 1952 הובילו לחוסר יציבות בפוליטיקה, בכלכלה ובתחומים רבים אחרים. פריט בולאי נדיר השמור באוסף אלכסנדר מעיד על המשבר שנוצר גם בתחום שירותי הדואר של הממלכה.

משה רימר

הפטנט של אדוארד ווייט

בתחילת המאה ה-20 פרחה תעשיית הגלויות התיירותיות, ויצרנים רבים התחרו על תשומת ליבו וכספו של הציבור. חידושים רבים נכנסו לשימוש על מנת להפוך את הגלויות למעניינות יותר, ולשכנע את הקונה הפוטנציאלי לרכוש אותן. הגלויה המורכבת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את אחד החידושים, שהומצא בשנת 1905.

משה רימר

תיבת הדואר של מלון קמיניץ

הדואר הגרמני שפעל בארץ ישראל בתקופה שקדמה למלחמת העולם הראשונה נחשב לארגון אמין ומסודר, העובד ביעילות לטובת לקוחותיו. הדואר הגרמני יזם פעילויות שנועדו לקצר את זמן העברת דברי הדואר, כגון מיסוד נקודות למסירת מכתבים מחוץ לבתי הדואר. סימני הדואר המוטבעים על גלויה השמורה באוסף אלכסנדר מעידים על אופן פעולתו של הדואר הגרמני.

משה רימר

מזכרת בולאית מירושלים לסיירה לאונה

מעטפה מעניינת השמורה באוסף אלכסנדר מדגימה את הדילמה העומדת בפני חוקרי תולדות הדואר בבואם להעריך את חשיבותו של פריט מבחינה אספנית, ואת מערכת השיקולים שיש לקחת בחשבון בהחלטה אם כדאי לצרף את הפריט לאוסף. זהותו המפתיעה של הנמען אינה מהווה שיקול עבור חוקר תולדות הדואר, אבל חובבי ההיסטוריה בהחלט ימצאו בכך עניין.

משה רימר

מברקי הברכה של דואר המנדט הבריטי

באוסף אלכסנדר שמורה סדרה שלמה של שלושת מברקי הברכה שהנפיק דואר המנדט הבריטי. הטפסים מהווים דוגמה לצורך של הדואר לרצות את כל חלקי האוכלוסייה בארץ ישראל של אותם ימים, ומלמדים על השפה העיצובית שנועדה לדבר "אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ" (אסתר, א, כב).

משה רימר

ברכה לחגים מיחידת הקשר

אגרת ברכה, שהודפסה על ידי אנשי יחידת הקשר של הקורפוס ה-20 של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, כוללת שפע של מידע אודות היחידה ומעורבותה בכיבוש ארץ ישראל. האיגרת, השמורה באוסף אלכסנדר, עוצבה לרגל עונת החגים של שנת 1918, לאחר תום המלחמה.

משה רימר