הבול הירדני שהתגנב לירושלים

לא אחת קרו במהלך ההיסטוריה של הדואר מקרים בהם שולח המכתב הדביק על המעטפה את הבולים הלא נכונים, ושלח אותם בבית הדואר. לעיתים עלו פקידי הדואר על הטעות ופעלו בהתאם לנוהל שהיה מקובל באותה עת, ולעיתים לא הבחינו הפקידים בטעות והמכתב המשיך בדרכו ועליו הבול השגוי. באוסף אלכסנדר שמור בול שנועד לשימוש בבתי הדואר של עבר הירדן, אבל החותמת שעליו מעידה כי נעשה בו שימוש בבית הדואר של ירושלים בראשית ימי המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

משה רימר

החותמת המנדטורית של אלונים

במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה קיבוץ "אלונים", בו נפתחה בשנת 1945 סוכנות דואר מקומית.

משה רימר

שובר תשובה בינלאומי

מן הנימוס הוא שאדם הכותב לחברו ומבקש לקבל מענה, יישא בעלות משלוח התשובה, ולא יגרום למקבל המכתב הוצאות מיותרות. הנוהג המקובל הוא לצרף למכתב מעטפה מבוילת, בה ישתמש הנמען כדי לשלוח את תשובתו. אין כל קושי לנהוג כך כאשר שני המכותבים מתגוררים באותה מדינה, אולם מה יעשה השולח במקרה שהנמען מתגורר במדינה זרה? על בעיה זו בא לענות שובר התשובה הבינלאומי.

הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 69, נובמבר 2007.

משה רימר

בול של תקווה

קבוצת אנשי פלמ"ח שנלכדה בשנת 1947 בידי הלבנונים, ונאלצה לשהות חודשים ארוכים בבית כלא בבירות, מצאה בבול הדואר הראשון של מדינת ישראל מקור להנאה, נוחם, עידוד וגאווה.

הידיעה פורסמה לראשונה בעיתון שובל – מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 66, אפריל 2007.

תודה לד"ר דב גביש על המידע והתמונות.

משה רימר

גיליונות מכתבים – שי לחיילים

במהלך החודשים הראשונים של מלחמת העצמאות שרר במדינת ישראל מחסור חריף בכל מוצרי היסוד, כולל נייר מכתבים ומעטפות. על מנת להבטיח את יכולתם של החיילים לתקשר באופן סדיר עם בני משפחותיהם נדרשו מוסדות צה"ל להכין עבורם גיליונות מיוחדים שהודפסו בתרומה של הקרן הקיימת לישראל.

משה רימר

טיסה ראשונה ללא חנייה מלוד לניו יורק

מזכרות מאירועים יוצאי דופן הן תשורות מקובלות המוענקות לא אחת לאנשים שהיו חלק מאותו אירוע. באוסף אלכסנדר שמורה מעטפה מיוחדת שהוכנה כמזכרת מן הטיסה הישירה הראשונה של חברת אל על מנמל התעופה לוד לניו יורק.

משה רימר

החותמת המנדטורית של אשדות יעקב

במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים היה קיבוץ "אשדות יעקב", בו נפתחה בשנת 1945 סוכנות דואר מקומית.

משה רימר

דמי האקספרס שולמו

שירות של "מסירה מיוחדת" (אקספרס) נועד להבטיח את זירוז הטיפול בהעברת המכתב לנמען, כרוך התארגנות מיוחדת של עובדי הדואר, ודורש תשלום של אגרה יעודית על ידי שולח המכתב. שתי מעטפות השמורות באוסף אלכסנדר שופכות אור על נהלי העבודה של דואר ישראל ועל נהלי העבודה של הדואר בבריטניה בכל הקשור למשלוח מכתבי אקספרס.

תודה למר אלון כהן על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר

משרדי הדואר הצבאי במלחמת העצמאות

בין החותמות הרבות השמורות באוסף אלכסנדר ניתן למצוא תיעוד לבסיסים ולמשרדים אשר הרכיבו את שירות הדואר הצבאי שפעל בראשית ימיה של מדינת ישראל. המצב הקשה בו הייתה ישראל נתונה בימיה הראשונים חייב את הצבא להקים מערך עצמאי, אשר ימיין ויוביל את דברי הדואר של החיילים, ויאפשר להם לשמור על קשר הדוק עם בני משפחותיהם שנותרו בעורף.

משה רימר

עלה זית מארץ הקודש

תיירים אוהבים לקנות מזכרות. הם רוצים לקחת עימם הביתה בסיום הטיול דבר מה אשר יאפשר להם לחזור בדמיון אל החוויות שצברו באתר בו בילו זמן מהנה ומשמעותי. עולי הרגל, הבאים לבקר בארץ הקודש ומנסים להתחבר בגופם אל האירועים עליהם מסופר בכתבי הקודש, גם הם רוצים לקחת עימם שריד שיאפשר להם להמשיך ולחוות את אמונתם הדתית באופן מוחשי. כרטיס מזכרת השמור באוסף אלכסנדר מדגים את המרכיבים האופייניים למזכרת מוצלחת ומרגשת.

משה רימר

הטבה לחיילים מארץ ישראל

בשנת 1945 פורסמה פקודה מיוחדת אשר העניקה לחיילי הבריגדה היהודית ששירתו באיטליה הטבה מיוחדת במשלוח מכתבים לארץ ישראל. המדובר היה בהטבה ייחודית שהוענקה אישית רק לחיילים שמקום מגוריהם הקבוע היה ארץ ישראל. שתי מכתבים השמורים באוסף אלכסנדר משמשים כעדות לאופן בו מומשה ההטבה הזו על מנת לשלוח מכתבים לארץ ישראל.

משה רימר

מסרים תמציתיים מן החזית

הצורך של החיילים לשמור על קשר עם בני משפחותיהם בזמן מלחמה העמיד לא אחת אתגר קשה בפני שלטונות הצבא. קבלה ומשלוח של דברי דואר הוכרו כאמצעי ראשון במעלה לשמירה על מורל הלוחמים, ונעשו מאמצים גדולים להבטיח את רציפות פעולתו של הדואר הצבאי. בתקופת מלחמת העולם הראשונה התמודדו שלטונות הצבא לראשונה עם הצורך להעביר מיליוני דברי דואר לכל רחבי העולם, ואחד הפתרונות שמצאו היה פיתוח של גלויה מיוחדת ובה מסרים קצרים, מודפסים מראש, מהם יכול היה החייל לבחור את המסר המתאים לו. מספר גלויות השמורות באוסף אלכסנדר מייצגות מסרים שהעבירו חיילי הצבא הבריטי מחזית ארץ ישראל.

משה רימר

בולי פלשתינה בשימוש הדואר האוסטרלי

בשנת 1940 רוכזו בארץ ישראל יותר מארבעים אלף חיילים אוסטרליים, וזאת כחלק מהיערכות הצבא הבריטי להגן על תעלת סואץ. יחד עם החיילים הפעילו האוסטרלים מערך של דואר צבאי אוסטרלי אשר נועד לשרת את חייליהם. במהלך שלב ההתארגנות נעזר הדואר הצבאי האוסטרלי בשירותי הדואר המנדטוריים של פלשתינה. מעטפה השמורה באוסף אלכסנדר מעידה על פרק הזמן הקצר בו נעזרו האוסטרלים בבולי פלשתינה.

משה רימר

ובטח ישמח ויאמר שהחיינו

בול פתח תקווה, אשר עותק ממנו שמור באוסף אלכסנדר לצד מספר מכתבים וגלויות שבוילו בבול זה, היה הבול הראשון שהודפס במיוחד לשימוש באחת המושבות היהודיות בארץ ישראל בתחילת במאה ה-20. הופעתו של הבול הצבעוני והמרשים משכה את תשומת ליבם של היהודים בארץ ישראל ומחוצה לה, ועוררה בהם גאווה ותקווה.

משה רימר

החותמת המנדטורית של כפר בהדרגה

במהלך תקופת השלטון הבריטי על ארץ ישראל הוקמו נקודות דואר ביותר ממאה ושלושים יישובים בכל רחבי הארץ. חלק מבתי הדואר נפתחו ביישובים וותיקים ומבוססים, ואחרים הוקמו ביישובים חדשים ודלי אוכלוסייה אשר עלו על הקרקע זמן קצר קודם לכן. אחד מאותם יישובים חדשים היה "כפר בהדרגה", בו נפתחה בשנת 1944 סוכנות דואר מקומית. המכתבים שנשלחו מכפר בהדרגה ושמורים באוסף אלכסנדר מתעדים בנוסף לחותמת הדואר גם מעט מרוח התקופה בה הם נשלחו.

משה רימר

בול "פלשתינד"

צבי אלכסנדר ז"ל התמקד באיסוף פריטים בולאים הקשורים לתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל, ואסף בעיקר מעטפות ומסמכים המשקפים את פעילות הדואר. עם זאת, צרף לעיתים לאוסף גם בולים שהונפקו לצורך שימוש בארץ ישראל בתקופה שקדמה להקמת המדינה. אחד הפריטים השמורים באוסף מהווה דוגמה לתקלות הטכניות שהיו כרוכות בהדפסת הבולים ששימשו בתקופת הכיבוש הבריטי, וממחיש את הדרך בה מסייעות תקלות אלו לאתר את מיקומו המקורי של הבול בגיליון הבולים השלם.

משה רימר

האבן ממכרות המלך שלמה

גילויה מחדש של מערת צדקיהו במחצית המאה ה-19 הוביל את אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל לחקור ביסודיות את המערה. חוקרים אלו תארכו את המערה לימי המלך שלמה, וזיהו בה את המחצבה ממנה חצבו אנשי המלך שלמה את האבנים לבניית בית המקדש. זיהוי זה הצית את דמיונם של חברי ארגון הבונים החופשיים, שרבים מבין חוקרי המערה נמנו עליהם, והם השיגו אבן חצובה מן המערה אותה העבירו למקדש שהקימו בארצות הברית. גלויה תיירותית השמורה באוסף אלכסנדר מתעדת את האבן כפי שהוצגה במקדש הבונים חופשיים.

תודה למר מארק א. טברט (Mark A. Tabbert) על עזרתו בכתיבת המאמר

משה רימר

הבול המיותר על גלויית החיילים

באוסף אלכסנדר שמורה גלויית חיילים שנשלחה על ידי חייל צה"ל בתחילת שנות החמישים, והיא מציגה את הסימונים שאפיינו את דואר החיילים באותה תקופה. בנוסף, מסיבה בלתי ברורה הודבק על הגלויה בול דואר מסוג "בול שרות" אשר על פי הנהלים לא היה בו צורך.

תודה למר אלון כהן על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר

כשהמלחמה המדומה הפכה למלחמת בזק

שני פריטים בולאים השמורים באוסף אלכסנדר ממחישים היטב את תהפוכותיה של מלחמת העולם השנייה ואת האופן בו השפיעה לרעה על חיי היום יום של אנשים רגילים מן היישוב. מבט נוסף ומעמיק על זהותם של השולח והמכותבת חושף רובד נוסף של הסיפור ומציג בפני המתעניין את גורלה של משפחה יהודית שהתפזרה ברחבי תבל במהלך המאה ה-20.

משה רימר

שובה של החללית אפולו 15

לצד פריטים נדירים המשקפים את תולדות הדואר של ארץ ישראל צירף צבי אלכסנדר ז"ל לאוסף שלו גם פריטים מודרניים, שחשיבותם מבחינה בולאית היא מועטה, אך הם מהווים חלק מן הסיפור הכולל של תולדות הדואר. דוגמה לפריטים שכאלו הן מעטפות שהוחתמו למזכרת על סיפון הספינות אשר היו חלק ממשימת החלל אפולו 15.

תודה למר טיבי יניב על עזרתו בכתיבת המאמר.

משה רימר